ת"א 45259-04-15 טויטו נ' אדני יגאל בע"מ ואח'

לפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה על-ידי המומחית מטעם בית המשפט, השמאית נעמי ספיר. הבקשה מתייחסת לשאלות הבהרה שהופנו אליה על-ידי ב"כ התובע.

לטענת התובע, עניין הפניית שאלות הבהרה למומחית הוכרע במסגרת פסק-הדין של בית המשפט המחוזי מיום 7/4/16 ומשכך, לא נדרש אישור נוסף של בית משפט זה.

עוד טוען התובע כי כל השאלות שהופנו למומחית עולות מתוך חוות דעתה באופן ישיר ולכן הינן שאלות הבהרה מותרות. לטענתו, חוות הדעת מבוססת על מסמכים חלקיים – עניין המצריך הבהרה, לאור העובדה כי לנתבעים שליטה בלעדית על כל המסמכים. בנוסף, טוען התובע שהמדובר בשאלות שכולן מותרות במסגרת חקירה נגדית ומשהוסכם בין הצדדים הן על משלוח שאלות הבהרה והן כל חקירת המומחית, אין הנתבעים יכולים להתנגד להפניית השאלות למומחית.

לטענת הנתבעים, הפניית שאלות הבהרה ללא אישור בית המשפט אינו אפשרי בהתאם לתקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לגופן של השאלות, טוענים הנתבעים כי אלו מהוות ערעור על קביעות המומחית וניסיון "להגניב" לתיק בית המשפט עדויות וראיות. לטענתם, עיון בשאלות ההבהרה מעלה כי המדובר בניסיון לעמת המומחית עם חוות דעת נגדית של המומחה מטעם התובע בניסיון לשלול את חוות דעתה. בנוסף, טוען התובע כי השאלות כוללות טענות עובדתיות עליהן "מעיד" התובע.

דיון והכרעה:

אין מחלוקת כי עצם הפניית שאלות הבהרה למומחית הוכרע בפסק-הדין של כב' בית המשפט המחוזי מיום 7/4/16 אשר ניתן על בסיס הסכמות הצדדים, לרבות ההסכמה כי: "לאחר קבלת חוות דעת השמאית, יהיו הצדדים רשאים להפנות לשמאית שאלות הבהרה וכן לחקור את השמאית על חוות דעתה". המחלוקת המצריכה הכרעה אינה בשאלה האם מותר לצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחית אלא בשאלה האם שאלות הבהרה שהופנו למומחית הינן שאלות הבהרה מותרות – אם לאו.

המונח "שאלות הבהרה" פורש בפסיקה בהרחבה, זאת משיקולים מעשיים של יעילות דיונית וחיסכון בזמן שיפוטי (ראו בר"ע (חיפה) 646/95 קרני בלס נ' איתן חברה לביטוח , תא 3744/00 לוי נ' אליהו חברה לביטוח (פורסמו במאגרים)).

ההלכה היא כי יש לפרש את המונח "שאלות הבהרה" בלשון אדם סביר, בגבולות הגיון, ענייניות ומידתיות ראויה תוך שימת לב למטרתן ולתרומתן להליך המתנהל. מטרת שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות דעת מומחה, להסביר סתירה שבה, לסלק דו משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן (תא (י-ם) 939/94 עודה נ' מגדל חברה לביטוח (פורסם במאגרים). על שאלות ההבהרה לא להיות טורדניות אלא רלוונטיות ונובעות מחוות הדעת. להבדיל מחקירה נגדית, אין לנסות לקעקע באמצעותן חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיות או מהימנותו של המומחה (1175/04 לוי נ' מדינת ישראל). שאלות הכוללות בחובן הנחות עבודה שנויות במחלוקת, אינן מותרות כשאלות הבהרה (הפ (נצ') 17634-10-11 הועדה המקומית לתכנון ובנייה נ' מועצה מקומית ראש פינה (פורסם במאגרים)).

בנסיבות תיק זה ולאחר שעיינתי בשאלות ובעמדות הצדדים, הנני מורה כדלקמן:

שאלה 1 – המומחית מפרטת בהרחבה את המסמכים העומדים בבסיס חוות דעתה. השאלה מיותרת ואין להשיב עליה.

שאלה 2 – השאלה נועדה להבהיר את המשמעות של היעדר מסמכים ועל כן הינה מותרת.

שאלה 3 – השאלה נועדה להבהיר השפעת נתון שבבסיס החישוב על התוצאה. השאלה מותרת.

שאלה 4 – השאלה מתייחסת לאופן חישוב חלופי. השאלה מותרת.

שאלה 5 – השאלה נועדה, לכאורה, להסביר את הסתירה שבין נתוני עזר לבין אופן החישוב. השאלה מותרת.