ת"א 45248-06-14 כרמלי נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ

הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים.

יליד 6/79. ת.ד.עבודה מיום 20/2/13. שברים בכף רגל ימין.

מל"ל קבע אי כושר מלא למשך 3 חודשים וכן- נכויות זמניות (100% למשך שלושה שבועות ו- 20% למשך שלושה וחצי חודשים). לענין הנכות הצמיתה, פירטה הוע"ר כי:

דהיינו- 10% נכות צמיתה בכף הרגל, עקב הפרעה תפקודית קלה. לא הופעלה תק' 15 ונקבע שאין מניע כי יעבוד במקצועו. ואולם- וע"ר של שירות התעסוקה קבעה ביום 26/5/14 כי מוגבל באופן קבוע לעבודה הכוללת עמידה או הליכה ממושכת מעל שעה ברציפות וכן בהרמת משא של 10 ק"ג.

איני סבורה שבשל כך אינו מסוגל להמשיל לשמש כשליח כמקודם.

התובע היה כבן 33 ו- 8 ח' במועד התאונה . חסר השכלה פורמלית. ערב התאונה עבד, החל מיום 14/2/15 (דהיינו- 6 ימים עובר לה) – לטענתו כעובד מטבח ושליח על אופנוע במסעדה. באישור המעסיק לא מצוין תוכן תפקידו.

התובע טען בפני הוע"ר כי פוטר מעבודתו בעקבות התאונה. אין לתמוה על כך, שהרי החל לעבוד 6 ימים לפני שנפצע. לטענתו- לא שב למעגל העבודה עקב מגבלותיו. אם אמנם כך- אין בידי לקבל כי קיים קשר סיבתי עובדתי או רפואי לתאונה. דו"ח רציפות בעבוד שצורף לתחשיב הנתבעת מדבר בעד עצמו וניתן ללמוד ממנו שבניגוד לתמונה שהצטיירה תחילה למקרא תחשיבו של התובע- הרי שהחל מחודש 11/11 ובכל שנת 2012 הוא כלל לא מדווח כעובד . בשנים לפני כן היה בד"כ תלמיד ישיבה, ועבד מעת לעת- למספר חודשים בשנה, ולא בכל שנה. שכרו היה זעום ואינו דומה לשכר הצפוי במקם עבודתו החדש, אלמלא נפצע. על פי אישור המעסיק שצורף לתחשיבו- לו התמיד בעבודתו (בשונה מהעדר רצף תעסוקתי בעבר ולכן איני משוכנעת שניתן לסמוך על כך לאורך זמן להבדיל מתקופת א"כ הסמוכה לתאונה- שבה יש לקחת בחשבון הפסדים על בסיס השכר הצפוי), היה מגיע לשכר משוער של 6,120 ₪ (לפני טיפים ששיעורם ועצם תשלומם לא הוכחו). לטענתו בתצהיר שהוגש לבקשתי, לענין תעסוקה- עבד בשנה עובר לתאונה באופן לא מדווח, בשכר יומי של 400 ₪, 5 ימים בשבוע, בשיפוצים. מאמצע שנת 2014, מקבל קצבת הבטחת הכנסה, כזוג עם 6 ילדים.

כבסיס לחישוב הפגיעה בכושר ההשתכרות- לקחתי בחשבון שכר מינימום, ונכות תפקודית באופן חלקי, בחישוב לא אקטוארי. למרות העדר רציפות תעסוקתית בעבר, כיום הינו אב לשישה וצעיר יחסית. יש לקבל כי עבד, אם לא באופן קבוע, אזי מעת לעת, וכי אלמלא התאונה היה פונה לעבודה מכניסה, לא פחות אם לא יותר מבעבר. אין בפני פרטים באשר לפניה לשיקום תעסוקתי במל"ל ואם לא עשה כן- מדוע.

נתתי את הדעת לכל הנ"ל ועוד פרטים שלא צויינו. שקלתי ושקללתי את כל אשר לפני.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- אני מעריכה את נזקו של התובע, לצרכי פשרה, בסך של 153,000 ₪ (במעוגל). מסכום זה ינוכו מלוא תקבולי המל"ל וליתרה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מחייבת אף את בית-המשפט. למרות שהיא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני כרגע, היא נכונה לשלב זה בלבד של הדיון ולצרכי פשרה בלבד ויש בה לטעמי ולו לכאורה, כדי לאפשר לצדדים הערכת וקניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לעת הזו.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובע, עד לא יאוחר מיום 30/3/15. תשובת התובע לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 22/2/15. הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובע) עד ליום 26/3/15.

אבקש להמנע מהודעות ביניים לתיק. בהצלחה.