ת"א 45226-11-10 מושב שיתופי ואח' נ' הרשקוביץ ארמנד בע"מ ואח'

עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד, לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות פיתוח.

טענות התובעת / הנתבעת שכנגד

תביעת התובעת הינה לתשלום פיצויים מוסכמים בשל איחור הנתבעת במסירת העבודה.

התובעת הינה מושב המאוגד כאגודה שיתופית בע"מ, אשר עוסק, בין היתר, בענף לול לגידול להקות תרנגולים לפיטום.

הנתבעת הינה חברה בע"מ המשמשת כקבלן לביצוע עבודות פיתוח.

ענף הלול הינו ענף אינטנסיבי, במסגרתו מגדלים בלולים להקת עופות ב- 5-6 מחזורי גידול בשנה, כאשר כל מחזור אורך חודשיים. בשל החשש ממחלות, יש להתחיל בגידול להקה במועדים מוגדרים ובתיאום עם לולים ומדגרים אחרים. כל איחור בהתחלת גידול הלהקה בלול מסוים, גורם לדחייה של מחזור שלם.

בשנת 2009 תכננה התובעת להרחיב את ענף הלול, באמצעות הקמת שני מבנים נוספים בגודל של 4 דונם. הרווח הצפוי מגידול להקה בשני הלולים האמורים, היה בסך של 160,000-180,000 ₪.

עבודת ההרחבה והקמת הלולים התחלקה לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון - עבודות פיתוח ותשתית, אמורות היו להתבצע על ידי הנתבעת. החלק השני - עבודות הקמת המבנה והציוד, אמורות היו להתבצע על ידי חברת "אגרוטופ".

לצורך ביצוע החלק הראשון, נחתם בין התובעת לבין הנתבעת, ביום 14.12.2009, הסכם לביצוע עבודות הפיתוח (להלן: ההסכם, נספח א' לכתב התביעה).

מועד סיום העבודה היה תנאי קריטי ומהותי, שכן התובעת תכננה להתחיל בגידול להקות עופות בלולים החדשים ביום 1.7.2010, כפי שנכתב מפורשות בסעיף 11ב. להסכם. התובעת הדגישה בפני הנתבעת את חשיבות המועדים ובסעיף 10 להסכם נקבע כי "מוסכם בין הצדדים כי הקבלן יחל בביצוע העבודות ביום 25/12/2009 והוא יסיים את כל העבודות תוך עד ליום 25/2/2010".

הואיל ואיחור בסיום העבודה היה כרוך בהפסד ובנזק של מחזור גידול, קבעו הצדדים פיצוי מוסכם בסך של 160,000 ₪ בגין הפסד לכל מחזור מדגר (סעיף 11ב. להסכם).

בנוסף, הסכימו הצדדים על פיצוי מוסכם בסך של 2,500 ₪ בגין כל יום איחור (סעיף 11א. להסכם). הצורך בקביעת פיצוי זה נבע מן הנזק הנוסף שהיה צפוי לתובעת עקב איחור של כל יום בסיום העבודה ובכלל זה - בגין הפרת ההסכם של התובעת מול "אגרוטופ" לבניית הלול, בגין הפרת הסכם של התובעת מול "עוף טוב" לאספקת המדגרים, בגין הפרת הסכם של התובעת מול המדגרה ממנה מוזמנים האפרוחים למועד מסוים הצפוי, בגין הפרת הסכם של התובעת מול ספקי התערובת וכו'.

הנתבעת התחייבה לבצע את העבודה והתכניות בכפוף להוראות המתכנן והמפקח, כמפורט בסעיפים 1-3 להסכם.

עבודות הפיתוח שעל הנתבעת היה לבצע, היו מורכבות משני שלבים עיקריים:

השלב הראשון - עבודות העפר.

השלב השני - שלב המצעים, בו היה על הנתבעת לבצע שתי שכבות: שכבה ראשונה של מצע טוף א' מהודק ושכבה שניה שהתחלקה לשתיים: מצע סוג א' לבן מהודק (בדרכים מסביב ללולים) ומצע טוף א' מהודק (מתחת למבנה הלולים). (כתב הכמויות נספח ב' לכתב התביעה).

כבר בתחילת ביצוע העבודה, החלה הנתבעת להפר את ההסכם. ביום 24.1.2010 שלח המתכנן מכתב לנתבעת ובו תלונות על ביצוע לקוי של העבודה אגב הפרת הסכם ועיקרן - שהנתבעת לא ביצעה את הבדיקות הנדרשות ובכלל זה בדיקת הידוק, צפיפות ומדידת גבהים ומפלסים ולא קיבלה אישור המפקח בשטח ואישור פיקוח עליון (המכתב נספח ג' לכתב התביעה). רק בדיעבד, התברר כי הנתבעת סירבה לבצע את הבדיקות מאחר והן היו מגלות את מעשיה ומחדליה.

ביום 13.3.2010, כשלושה שבועות לאחר המועד בו הייתה הנתבעת אמורה לסיים את העבודה על פי ההסכם, הייתה הנתבעת "תקועה" בשלב א', בעבודות העפר. במכתב מהמתכנן לנתבעת מיום 13.3.2010 נכתב: "לפי הבדיקה שבצעתי בשטח ולפי תכנית מדידת asmade של מודד הקבלן עדיין לא הגיע למפלס עבודות עפר הדרוש במשטח הלולים..." (נספח ד' לכתב התביעה). הנתבעת ביקשה להתחיל בביצוע השלב השני, שלב המצעים, בטרם הגיעה לגבהים המתוכננים. המשמעות של בנית לול שלא בגובה המתוכנן הינה בעיית ניקוז קשה ביותר ולכן המתכנן התנגד להמשך ביצוע בטרם הגעה לגובה המתאים, כמפורט במכתב.

במהלך ביצוע העבודה, ביום 1.4.10, החליטה התובעת להחליף את המפקח, בהסכמת הנתבעת. בהזדמנות זו, ניתנו לנתבעת הוראות לביצוע (העתק סיכום פגישה, נספח ה' לכתב התביעה).