פוליצר נ' בר יהודה 21 בת ים תמ"א 38 בע"מ

פתח דבר

לפניי תביעה שעיקרה כספית על סך של 923,588 ₪. עניינה הפרה נטענת של הסכם תמ"א 38/1.

רקע עובדתי

1. התובעת, גב' אורלי פוליצר (להלן: "התובעת") היא בעלת הזכויות בדירת מגורים המצויה בקומה הראשונה בבניין ברחוב בר יהודה 21 בבת ים (להלן: "הדירה").

2. התובעת רכשה את הדירה מבני הזוג נטע ואיתי קדם בהתאם להסכם מכר מיום 1.11.17 (להלן: "הסכם המכר").

3. עוד קודם לרכישת הדירה על ידי התובעת, נחתם ביום 22.1.17 הסכם לחיזוק מבנה בהתאם להוראות תמ"א 38/1 בין הנתבעת לבין כל בעלי הזכויות בבניין לרבות הבעלים הקודמים של הדירה (להלן: "הסכם התמ"א").

4. התובעת נכנסה בנעלי הבעלים הקודמים של הדירה בקשר עם זכויותיהם וחובותיהם על פי הסכם התמ"א.

5. ביום 15.9.20 ניתן היתר בניה ובסמוך לאחר מכן החלה הנתבעת בביצוע העבודות בבניין.

   טענות התובעת בכתב התביעה (בתמצית)

6. התובעת, אם חד הורית, רכשה את הדירה תוך נטילת הלוואות. על מנת לעמוד בתשלומי ההלוואות, התגוררה התובעת עם אביה בביתו והשכירה את הדירה בדמי שכירות חודשיים בסך של 4,300 ₪. הנתבעת החלה בביצוע העבודות בבניין בחודש ספטמבר 2020 ובעקבותיהן נאלצה התובעת להפחית את דמי השכירות לשוכר הדירה לסך של 3,000 ₪ לחודש בלבד.

7. לאחר תחילת העבודות התברר לתובעת כי בכוונת הנתבעת לבצע עבודות להקמת מעלית הבניין שתעבור בתוך דירת התובעת. התובעת טוענת כי הדבר מנוגד להסכם התמ"א לפיו המעלית הייתה צריכה להיבנות אך ורק מתוך חלל המדרגות ולא מתוך הדירה, שאם לא כן, יהיה זכאי כל בעל דירה שנעשות בדירתו עבודות לבניית המעלית לפיצוי כספי.