בר נ' חיים

א. כללי

1.התובע, מתווך במקצועו, עותר לחייב את הנתבע לשלם לו דמי תיווך בהתאם להתחייבות נטענת, בגין תיווך עסקת מקרקעין לרכישת מגרש 461 (להלן מגרש 461, או המגרש) בהר אדר.

כן עותר התובע לחיוב הנתבע בנזק שגרם לו, מכך שהמוכרת בעסקה אף היא נמנעה מלשלם את חלקה, בשל העובדה כי הנתבע הפר את התחייבותו להודיעה כי העסקה מתבצעת למולו, כרוכש שהובא על ידי התובע.

בנוסף, דורש התובע פיצוי בגין עוגמת הנפש שגרם לו הנתבע, לטענתו, בהתנהלותו חסרת תום הלב.

ב. רקע וטענות הצדדים.

2.התובע פרסם מודעה באתר "יד 2" (הפרסום צורף נספח 1 לתצהיר הנתבע), ולפיה הוא משווק בבלעדיות מגרשים בגודל 500 מ"ר במבוא הבוסתן בהר אדר.

ביום 6.1.2013 נערכה פגישה בין התובע מצד אחד, לבין הנתבע ואחיו מצד שני, במהלכה הציג התובע לנתבע מגרשים .

באותו מועד נחתם ע"י הנתבע מסמך הנושא לוגו של התובע וכותרתו "התחייבות לשלם דמי תיווך".

3.אין חולק כי המסמך שצורף 1 לתצהיר התובע ושמקורו סומן ת/1, לא נערך בנוסח שהוצג, וכי התובע ערך שינויים במסמך לאחר חתימתו.

אין חולק גם כי בפגישה הציג התובע לנתבע ולאחיו 3 מגרשים פנימיים, מגרשים מס' 456 457 ו-460, וכי בעת הצגת המגרשים, ביום 6.1.2013, נאמר לנתבע ע"י התובע כי מגרש 461 ומגרש פינתי נוסף, 458, אינם עומדים למכירה.

4. ביום 7.1.2013, לאחר קיום הפגישה בין הצדדים, שלח התובע לנתבע הודעת דואר אלקטרוני שצורפה נספח 2 לתצהיר הנתבע, שזה לשונה:

" מגרש 457,456,460