חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע' נ' נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
45043-05-16
4.11.2018
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
ע' נ'
עו"ד מוחמד ג'בארין
עו"ד נדים שחאדה מעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
הנתבעת:
מדינת ישראל – משרד הביטחון
עו"ד עופר שובל מפמת"א (אזרחי)
פסק דין

 

מגישה עמדה: הכנסת ע"י עו"ד אביטל סומפלינסקי

 

מבוא וטענות הצדדים

  1. לפניי בקשה לדחייה על הסף של תביעת נזיקין בגין נזק גוף שנגרם לתובע, תושב רצועת עזה, מירי צה"ל.

  2. התובע, תושב רצועת עזה טוען כי ביום 16.11.2014, בהיות בן 15, נפצע מירי צה"ל (שמו המלא ופרטי פציעתו הושמטו לשמירה על פרטיותו). התובע טוען כי לא היה לכך צידוק מבצעי; למרות שהוא מודה כי "לא הייתה לו ידיעה ו/או היכולת לדעת מהן למעשה הנסיבות שגרמו לירי" [כתב התביעה, סעיף 4].

  3. לטענתו, הייתה בכך הפרה של המשפט הבין-לאומי ההומניטרי, דבר המקנה לו זכות תביעה אישית לפיצויי נזיקין.

  4. הנתבעת (להלן: "המדינה") טוענת כי דין התביעה לדחייה על הסף; משום ש"על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם ל... נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, כשטח אויב..." [חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים"), סעיף 5ב]. המדינה מציינת כי מקום מגוריו של התובע הוכרז על ידי הממשלה כ"שטח אויב" בצו מיום 7.10.14; קרי: לפני האירוע הנדון [צו הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הכרזה על שטח אויב – רצועת עזה), התשע"ה-2014 (להלן: "הכרזת הממשלה" או "הצו")].

  5. התובע השיב לבקשה בטענה כי אין לסלק את התביעה על הסף, בהסתמך על הוראת החוק האמורה, משום שהוראת החוק האמורה אינה חוקתית ודינה בטלות. עיקרו של הטיעון נסמך על בג"ץ 8276/05 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הביטחון (12.12.2006) (להלן: "עדאלה"); שם נפסל כבלתי-חוקתי סעיף 5ג בחוק הנזיקים, שקבע כי "אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם באזור עימות...". לטענת התובע, קביעה זו הולמת גם את סעיף 5ב בחוק הנזיקים, שעליו מסתמכת המדינה בבקשתה; משום שגם הוא, כסעיף 5ג בשעתו, שולל באופן גורף את ההגנה המשפטית על הזכות לחיים ולשלמות הגוף באמצעות פיצויי נזיקין בגין הפגיעה בהם; את זכות הקניין להיפרע פיצויים כאמור; ואת זכות הגישה לערכאות, שהיא תנאי למימוש הזכויות כולן.

  6. לטענת התובע, התכלית של החרגת פעולות מלחמתיות מדיני הנזיקין, שאינם מתאימים להן, מושגת על ידי הסעיפים 5 ו-5א בחוק הנזיקים, שיחד עם ההגדרה של 'פעולה מלחמתית' בסעיף 1 בחוק – מבטיחים את ההחרגה האמורה, ואת התכליות החקיקתיות של חוק הנזיקים, הן ברובד המהותי והן ברובד הדיוני. משכך, נפקותו של סעיף 5ב היא ביחס לנזקים עקב פעולות שאינן מלחמתיות. לגבי כאלה, אין לו הצדקה. לפיכך השלילה הגורפת שהוא יוצר אינה מידתית ואינה חוקתית.

  7. עוד טוען התובע כי מגמת פניו של המשפט הבין-לאומי ההומניטרי הנה להעניק זכות תביעה אישית לכל נפגע מהפרות של דיני המלחמה; ואל למדינה להתיימר לסכל זאת בחוק פנימי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>