ת"א 4498-03-14 ל' ואח' נ' דדון ואח'

בקשת נתבעת לעיון מחדש בהחלטה מ – 18.6.15 (להלן "המדינה" ו"ההחלטה").

1. המדינה ביקשה להמציא למומחית בית המשפט בתחום הנפשי (להלן - "המומחית") מסמכים משני סוגים: אחד, בקשת התובעת לנציב האו"ם לקבלת מעמד פליט שהוגשה ימים ספורים לפני האירוע נשוא התביעה ומתארת היותה של התובעת קורבן לאלימות טרם הגיעה ארצה (להלן – "בקשת פליט"). שני, החלטת מח"ש על סגירת תיק החקירה נגד נתבע 1 מחוסר ראיות (להלן – "החלטת מח"ש"). בקשת המדינה נדחתה משני טעמים: אחד, אין מדובר בחומר רפואי – טיפולי. שני, המסמכים לא עמדו בפני מומחי הצדדים.

2. לטענת המדינה מדובר בחומרים רלוונטיים מותרים וראויים להצגה בפני המומחית: בקשת פליט יש בה לחשוף מידע מהותי על מצבה הנפשי של התובעת; החלטת מח"ש מאפשרת למומחית לקבל תמונה עובדתית מאוזנת ומונעת חשיפתה לגרסה עובדתית יחידה של התובעת. לטענת התובעת המסמכים חורגים מגדר חומר רפואי מותר להצגה בפני המומחית. כך או כך, המומחית מודעת מחוות דעת מומחי הצדדים לאלימות שחוותה התובעת בעברה. לו סברה שהמידע רלוונטי, היה בידה לתשאל את התובעת ואולי אף עשתה כן; אשר להחלטת מח"ש, כלל אינה נדרשת שהרי הכל מניחים שהאחריות שנויה במחלוקת ומכל מקום, עובדת סגירת התיק במח"ש מחוסר ראיות הובאה בחוות דעת המומחית מטעם המדינה.

וזו החלטתי לאחר עיון חוזר:

3. הפסיקה מכירה בהידרשות מומחה בתחום הנפשי למידע נרחב החורג מ"טיפול רפואי" (אפילו במגבלות הקשיחות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (א. ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהד' רביעית, 664). עדיין, הכלל הוא שבתביעה "רגילה", על מומחה בית המשפט לחוות דעתו בגבולות הזירה וזו נתחמת בחוות דעת מומחי הצדדים המבוססות על החומר שעמד לפניהם. בכך אין לגרוע משיקול דעתו של בית המשפט "להרחיב" את היקף החומר במקרים מתאימים, למשל כאשר לאחר שמיעת העדים מתגלה חומר חדש שעשוי להשליך על קביעות המומחים (רע"א 3782/14חבה נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו).

4. המומחיות מטעם הצדדים הביאו בחוות דעתן אנמנזה שלקחו מהתובעת ופירטו מסמכים בהם עיינו: תיק רפואי בקופת חולים ובשב"ס. אף אחת מהן לא ציינה שעיינה בבקשת פליט ובהחלטת מח"ש. המומחית מטעם המדינה ד"ר קרת התייחסה בפירוט לחומר הרפואי (עמ' 3-4 לחוות דעתה) והוסיפה שנמסר לה על ידי ב"כ המדינה שהשוטר לא הועמד לדין מחוסר ראיות.

5. והנה בבקשה לעיון חוזר צירפה המדינה מכתב ד"ר קרת שנכתב ב – 23.6.15, לאחר מתן ההחלטה נשוא הבקשה לעיון חוזר ובו כתבה שעיינה טרם מתן חוות דעתה בבקשת פליט ובכתב ההגנה של המדינה (אליו צורף מכתב פרקליטות המדינה הדוחה את עררה על החלטת מח"ש לסגור את התיק). אין לי אלא להצר על עיתוי המכתב. איני רואה לקבוע ממצאים באשר לחומרים שעמדו בזמן אמת בפני ד"ר קרת אך ורק על מנת לחסוך מהצדדים התדיינות מיותרת. מאחר שתוכן בקשת פליט הובא בפני מומחיות הצדדים, אתיר המצאתה למומחית.

6. להבדיל, המדינה לא ביססה עילה להביא בפני המומחית החלטת מח"ש. תפקידם של מומחים רפואיים לחוות דעתם במחלוקות רפואיות ולא מעבר לכך. קשה לשמוע לטענה, בפרט כאשר היא באה מפי המדינה, ששיקול דעתם המקצועי של מומחים צריך להיות מושפע מחשיפתם למחלוקות עובדתיות בשאלת האחריות, לא כל שכן להחלטת גורם לא – שיפוטי. בקשת המדינה בעניין זה נדחית.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ו, 01 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.