ת"א 44944-05-11 אמיתי ואח' נ' מסלולים אלון לאופר בע"מ ואח'

1.לפניי בקשה מטעם התובע 1 (להלן: "התובע") להגיש תצהיר נוסף מטעמו, וזאת לאחר הנתבעים כבר הגישו את ראיותיהם.

2.לטענת התובע, מדובר בעדה אובייקטיבית שנכחה בעת קרות התאונה, ואשר במועד הרלוונטי לתביעה הועסקה על ידי הנתבעת 1. הוא לא היה בקשר איתה מאז התאונה, היא אינה בשליטתו ורק לאחרונה היא אותרה על ידו ונאותה לחתום על תצהיר.

3.עוד טוען התובע כי הוא פעל לזמנה לאחר שלא הוזמנה לעדות על ידי הנתבעת 1, אפילו שהייתה עובדת שלה במועד הרלוונטי לתביעה. לדידו עדיפה האמת על פני טענות שבפרוצדורה ולכן מן הראוי להתיר את צירוף התצהיר כמבוקש על אף שחלף המועד להגשת ראיות מטעמו ועל אף שכבר הוגשו ראיות הנתבעים.

4.נתבעות 1-2 לא הגיבו, לבקשה על אף שניתנה להם האפשרות לעשות כן.

5.הנתבעים 3-5 התנגדו לבקשה. לטעמם לא ניתן כל הסבר או נימוק מדוע נוצר קשר עם העדה רק כעת, ובכלל לא ניתן לומר כי מתקיימות נסיבות המצדיקות הגשת העדות בשלב כ"כ מאוחר וממש רגע לפני תחילת שמיעת הראיות. טענתם זו מבוססת על שנקבע בע"א 10687/07 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ- רמאללה נ' מוחמד חג'וג'י אח' [החלטה מיום 5.8.10 פורסם בנבו , (להלן: "פרשת אלמשרק")]

6.עוד טענו הנתבעים 3-5 כי בהגשת התצהיר כעת יהא כדי לגרום לעיוות דין ליתר הצדדים וכן יהא בה כדי לשנות את סדר הבאת הראיות.

דיון:

7.ככלל, יש להגיש את הראיות במועד אחד ולא בחלקים או במועדים שונים. על אף האמור, ייעתר בית המשפט לבקשה להגיש ראיות נוספות במועד מאוחר יותר וזאת בהתקיים מספר תנאים אשר פורטו בפרשת אלמרשק, שם נקבע בין השאר:

"...בבוא בית המשפט לבחון האם אי-הגשת התצהירים במועד נבעה מ"סיבות מוצדקות", שומה עליו לשקול את מידת אחריותו של המבקש לאי-הגשת תצהירים כאמור ואת מידת הפגיעה הצפויה לבעלי הדין שכנגד כתוצאה מקבלת הבקשה להגשת התצהירים באיחור, בשים לב לאינטרס הלגיטימי שיש להם בסיום ההליך ובהסתמכותם על אופן ניהול ההליך עד אותו שלב. בהקשר זה יש חשיבות לא מבוטלת למשך הזמן שחלף בין המועד שבו נדרשה הגשת התצהירים למועד שבו מתבקשת הגשתם למעשה, וככל שניהולו של המשפט מתקדם והולך תפחת נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה, אלא אם כן יש בידי בעל הדין מבקש הארכה להראות כי התקיימו נסיבות המצדיקות את האיחור בפנייתו. בצד כל אלה על בית המשפט לבחון האם אי-ההיענות לבקשה להאריך את המועד להגשת התצהירים עלולה לגרום לעיוות דין, וכן עליו לשקול שיקולים "מערכתיים" הנוגעים לאופן ניהולם היעיל והסדיר של הליכים משפטיים ...". (ההדגשות שלי - מ.ס.ש)

8.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי יישום הכללים המשפטיים מצדיק קבלת הבקשה:

א.שמיעת הראיות טרם החלה: לפיכך נדמה כי לו יוגש התצהיר הנוסף לא יהא בכך כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בנתבעים. בכל מקרה - אין לטעמי בנסיבות משום היפוך סדר הבאת הראיות.

ב.רלוונטיות: מדובר בעדות של מי שהייתה עדה ישירה לתאונה ועובדת של הנתבעת 1 במועדים הרלוונטיים לתאונה ואשר ביקרה את התובע בבית החולים מיד בסמוך לתאונה. מבלי לקבוע עמדה באשר לתוצאות ההליך, נדמה כי עדותה חשובה לצורך בירור נסיבות התאונה ושאלת החבות.

ג.הנסיבות בעטיין לא הוגש התצהיר במצורף לכל ראיות התובע: לא מצאתי כל סיבה שלא לקבל טענת התובע ולפיה מדובר בעדה אשר בינו לבינה לא היה כל קשר זולת בטיול נשוא כתב התביעה.

9.לנוכח כל האמור, ובאיזון שבין זכותו של התובע להוכיח תביעתו לבין זכותם של הנתבעים להגנה - אני סבורה כי בנסיבות זכותו של התובע להוכיח תביעתו גוברת.

10.אני מתירה אפוא הגשת תצהירה של גב' אנסטסיה מוקון. התובע ימציא עותק מהתצהיר על נספחיו - ככל שיש נספחים - לתיק בהמ"ש ולנתבעים כולם במסירה אישית וזאת עד ליום 7.1.16.