ת"א 4483-03-15

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן ביום 17.12.14 על ידי המפקחת על רישום המקרקעין בחולון, ואשר נתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת אותה התדיינות.

ההליך אשר בפני עניינו תביעה לביטול אותו הסכם פשרה, בשל טענות שונות לרבות פגמים אשר לשיטת המבקשת נפלו בכריתתו.

ביום 16.3.15 פתחה המשיבה תיק הוצאה לפועל, לצורך מימוש פסק הדין. המבקשת עתרה לעיכוב ההליכים גם במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

כב' רשם ההוצאה לפועל מצא להורות כי ההליכים למימושו של פסק הדין יעוכבו כנגד הפקדת מלוא הסכום לתשלום.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן:

שעה שהמבקשת עתרה לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ונתנה החלטה מפורשת על פיה יעוכבו ההליכים כנגד הפקדת הסכום במלואו, אני מוצאת טעם לפגם בעצם הפנייה בבקשה לבית משפט זה, אשר יש בה לכאורה משום ניסיון לעקוף החלטה אחרת שלא על דרך ערעור.

העובדה כי במסגרת סעיף 8 לבקשה טוענת המבקשת כי לשיטתה הפקדת סכום זה בתיק ההוצאה לפועל, מהווה פגיעה חמורה בזכויותיה, אך נותנת משנה תוקף למסקנה על פיה מבוקש למעשה, במסגרת הבקשה דנן, להשיג את החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל.

ככל שסבורה המבקשת כי נפלה טעות בהחלטה זו או אחרת, הדרך להשיג עליה, הינה בהתאם להוראות הדין.

בית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור אחר החלטותיו של כב' רשם ההוצאה לפועל.