ת"א 44814-08-15

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה ובהודעה כנגד צד שלישי בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, וזאת כאשר התקרה לפסיקתי הועמדה על סך של 18,000 ₪, כאשר לכל סכום שייפסק יתווספו הוצאות ושכ"ט עו"ד בהתאם לשיקול דעתי.

התביעה הינה לפיצוי התובע, יליד 1969, בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מנפילה בעבודה שארעה ביום 15.2.10.

אין בני התובע טענה לקיומה של נכות צמיתה.

במועד התאונה הנטענת, ביצע התובע, שהוא עובד של הנתבעת 1, עבודות לתיקון תקלה בעמוד שהותקן ע"י הנתבעת, בזק, ואשר היה מצוי בחצרים של מוסך המנוהל על ידי הצד השלישי.

טענות הצדדים בשאלת האחריות

לטענת התובע, בעת שעשה שימוש בסולם לצורך תיקון התקלה, החליק הסולם והתובע נפל קדימה ונחבל באפו. לטענתו, התאונה ארעה מאחר והסולם לא היה בטיחותי, לא סופקו לו רתמות בטיחות, וכמו כן לא סייע לו העובד שהתלווה אליו. בנוסף נטען כי רצפת המוסך היתה חלקה משמן.

התובע טוען כי הנתבעת 1, מעבידתו (שנתבעת 2 מבטחתה), חבה בפיצויו שכן היא לא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה מאחר ושלחה אותו לבצע עבודה במקום מסוכן בו הציבה עמוד בזק בתוך חצר של מוסך שהוא מקום שידוע כי רצפתו ספוגה שמן ומסוכנת. בנוסף הנתבעת לא הדריכה אותו כיצד לבצע את העבודה בצורה בטוחה בתנאים אלו, לא ספקה לו רתמות בטיחות, ולמרות שהיה איתו עוד עובד, לא הקפידה שהלה יקיים את הוראות הבטיחות ויסייע לתובע. לטעמו אין לייחס לו כל אשם תורם, שכן הוא לא ראה שהרצפה מלאה שמן ורק לאחר שהסולם החליק הבין שזו סיבת ההחלקה.

הנתבעת טוענת לעומתו כי מדובר בעבודה פשוטה ושגרתית אשר התובע ביצע אותה אינספור פעמים בהיותו טכנאי ותיק ומנוסה, המבצע פעולה כזו 5-6 פעמים ביום עבודה. לטענת הנתבעת התובע עבר הדרכות לעבודה עם סולמות ועבודה בגובה כחלק מהדרישות להכשרתו כטכנאי, ואף התלווה אליו עובד נוסף שהתובע הוא הבכיר ביניהם ואמור לתת לו הוראות, וככל שחשב שיש בסולם או במקום ליצור סכנה, צריך היה להיעזר בו.

באשר לסולם, לטענתה, המדובר בסולם תקני לחלוטין, כאשר התובע נדרש להגיע לגובה של כ-1.5 מ' בלבד, וכי הסולם החליק מאחר והתובע הציבו עם שיפוע קטן מדי, וצירוף עובדה זו עם קיום שמנים על רצפת המוסך, גרמו להחלקתו. לטענת הנתבעת אין להטיל עליה כל אחריות בהעדר התרשלות מצידה.