- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 44758-10-13
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
44758-10-13
7.10.2015 |
|
בפני השופט: עבאס עאסי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: חולה גולאני |
נתבעים: 1. קופת חולים כללית. 2. מרכז הרופאים |
| החלטה | |
|
בקשה לפטור מחוות דעת רפואית ומיוני מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
מהפסיקה עולה כי התנאים למתן פטור מחוות דעת רפואית במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית הינם מחמירים ביותר: "תקנה 127 סיפא מחייבת קיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו" כתנאי למתן פטור מהחובה לצרף חוות דעת לכתב התביעה, כך שנדרשת דרגת שכנוע גבוהה וקיומן של נסיבות מיוחדות ומשכנעות במיוחד. בנוסף, נוכח הוראת התקנה הנ"ל, המחייבת צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה (בניגוד לחוות דעת מומחה בתחום שאינו רפואי), נחשבת חוות הדעת האמורה למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה. חוות הדעת היא חלק מכתב הטענות, ולפיכך אף נקבע שהגשת חוות דעת נוספת או משלימה מחייבת בקשה לתיקון כתב הטענות. אי צירוף חוות דעת על-ידי התובע והשלמת החסר על-ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט" (רע"א 1358/12 בי"ח בילינסון נגד עיזבון אייזנבך (8.5.12).
זאת, בין היתר, משום ש- ".. קיימת חשיבות רבה לכך שכתב התביעה יכלול טענות קונקרטיות, ולא טיעונים כלליים בהם אולי ייצוק התובע תוכן בהמשך המשפט. אחרי הכול, בהיעדר טיעון ברור וקונקרטי, באם יוחלט על מינויו של מומחה מטעמו של בית המשפט, לא יוכל בית המשפט להנחות את המומחה ולקבוע מה יהא היקף חוות דעתו. לא יתכן כי המומחה "יגלה" בכוחות עצמו את יריעת המחלוקת שבין הצדדים. יתר על כן, גם עבור הנתבעים קיים קושי כיוון שאינם יודעים איזו התרשלות מיוחסת להם, ועל כן אין ביכולתם להתכונן כיאות להגן על עצמם. יוזכר כי הנתבע זכאי להגיש חוות דעת מטעמו, עוד קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, גם כאשר התובע זוכה לפטור מהגשת חוות דעת. כיצד יידעו הנתבעים להנחות מומחה מטעמם באשר למצופה ממנו ולנושאים שאליהם עליו להתייחס, אם הטענות אינן עולות בבירור מכתב התביעה? על כן, חשוב לעמוד על קיומו של רף איכותי מסוים, גם אם נמוך יחסית, שצריך לעבור התובע החפץ במינוי מומחה מטעם בית המשפט חלף הגשת חוות דעת מטעמו" רע"א 6614/12 פלונית נגד ביה"ח המשפחה הקדושה (23.10.12).
בעניין דנן, התביעה מתייחסת בעיקר ליחס שהתובעת קיבלה מהצוות הרפואי, דבר שמעורר קושי לגבי הצורך והאפקטיביות של מינוי מומחה מטעם בית המשפט (השוו רע"א 1358/12 בי"ח בילינסון נגד עיזבון אייזנבך (8.5.12).
התובעת רשאית להגיש חוות דעת רפואית מטעמה בתוך 60 יום.
ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ו, 07 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
