ת"א 44758-10-12

לפני בקשת התובעת והנתבעת שכנגד להורות על השבתו של מסמך סיכום פגישה מיום 1.4.2003 (להלן: "סיכום הפגישה").

במסגרת דיון מיום 2.3.15, נתבקשה הגשתו של המסמך, אלא כי לטענת המשיבים מסמך זה לא גולה להם במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, והינו בגדר ראייה חדשה ומפתיעה.

נוכח טענתם זו של המשיבים, לא מצאתי לאפשר הגשתו של המסמך לתיק, שעה שאין מקום כי צד יופתע מקיומו של מסמך בשלב שמיעת הראיות ובהינתן ההליכים המקדמיים הארוכים מאוד להם נדרשו הצדדים בתיק זה.

במסגרת בקשה זו, טוענת המבקשת כי מבירור שנערך על ידה עולה כי מסמך זה, בשלמותו, גולה למשיבים ביום 19.2.14, וזאת במסגרת העברת המסמכים אשר שימושו את המומחה לצורך הכנת חוות דעתו.

לפיכך, ועל בסיס העובדה כי מדובר במסמך אשר גולה במסגרת הליך גילוי המסמכים, עתרה המבקשת לאפשר הגשתו מחדש.

המשיבים התנגדו וטענו כי המסמכים אשר הועברו לעיונם ביום 19.2.14, אמורים היו לכלול אך את המסמכים אשר נמצא זכרם בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מיום 11.2.14, אשר אין בו כל אזכור למסמך זה, ומכאן שאין כל מקום לטענה כי המסמך גולה כדבעי.

בנוסף, לשיטת המשיבים, גם אם העתק המסמך עצמו הועבר יחד עם אסופת המסמכים מיום 19.2.14, אין מקום לאפשר הגשתו שעה שהוא לא היווה חלק מהמסמכים הנזכרים במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי.

הוסיפו המשיבים והציגו את פנייתם מיום 25.2.14 ובמסגרתה התייחסות לאסופת המסמכים אשר נשלחה על ידי המבקשת למשיבים מיום 19.2.14, ובה פירוט המסמכים שהתקבלו.

אין באותה רשימה כל התייחסות למסמך אשר מתבקשת הגשתו החוזרת.

לאחר עיון בבקשה , בתגובה ובתשובה, איני מוצאת להיעתר לבקשה.

המסמך אינו נזכר בתצהיר גילוי המסמכים של המבקשת.