ת"א 44700-12-13 שריקי

בהמשך לפסק הדין אשר מחק את התביעה, לבקשת המשיבה, עותר המבקש לחיובה בהוצאותיו.

בתאריך 23.12.13 הגישה המשיבה תביעה שהוגדרה כתביעה "כספית, הצהרתית" , במסגרתה עתרה למתן פס"ד הצהרתי לפיו דו"חות החניה והמשטרה שנצברו לחובתה בגין עבירות שבוצעו באמצעות הרכב מושא התובענה, אשר הוחזק על ידי המבקש והיה בשימושו לתקופה מסויימת, ירשמו על שמו וכן להורות כי המבקש יפצה אותה עבור דמי שימוש ראויים ברכב ובגין בלאי, ירידת ערך הרכב ועוגמת נפש.

המבקש מנגד, עתר להורות על סילוק התביעה מחמת היותה טורדנית וקנטרנית, מופרכת וחסרת בסיס. נטען כי המחלוקת בין הצדדים נדונה במסגרת תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה בגין הפרה נטענת של הסכמי שכר טרחה ופסק דין שניתן ע"י בית המשפט השלום בראשון לציון אשר חייב את המשיבה בתשלום 30,000 ₪ לקח בחשבון את השימוש שעשה המבקש ברכב ואת ההגבלות שהוטלו עליו.

במסגרת דיון שהתקיים בפני עתרה המשיבה, לנהל את ההליך ללא ייצוג משפטי וכן ביקשה כי בן זוגה, הנמצא בהליכי פשיטת רגל, ינהל עבורה את ההליך. בהחלטתי בדיון קבעתי כי לא ניתן לאפשר את ייצוג המשיבה ע"י בעלה וכן הורתי למשיבה לנמק בתוך 30 ימים מדוע לא תימחק התביעה בהעדר עילה או מחמת היות ההליך טרדני וקנטרני אף מאחר וניסוח כתב התביעה לא מאפשר ניהול הליך תקין וספק אם ניתן להיעתר לכל הסעדים שתבעה המשיבה במסגרת הליך זה.

בהמשך להחלטתי זו הגישה המשיבה בקשה למחיקת התביעה ללא הוצאות והגשת התביעה בהליך חדש.

ב"כ המבקש עותר לחייב את המשיבה בהוצאות לטובתו. נטען כי למבקש נגרם עינוי דין מיותר וכי נאלץ לנהל הליכים מקדמיים מסורבלים נוכח בקשות רבות ושונות שהגישה המשיבה לרבות בקשה למחיקת כתב הגנה ושאלונים וכן נאלץ להתמודד עם הכפשות כנגדו.

במסגרת פירוט טענותיו לעניין ההוצאות טען המבקש כי דרך התנהלותה של המשיבה מעידה על אופיה ועל "מטרותיה הזדוניות" וזאת אף על רקע ארבע בקשות שהגישה למתן פס"ד בהעדר הגנה בטרם חלוף המועד להגשת כתב הגנה. נטען כי בשל ריבוי בקשות הסרק שהוגשו מטעם המשיבה וכן מאחר והמבקש שכר שירותי עורכי דין, לטענתו, על מנת שלא להיות מעורב רגשית ואף בשל הצורך להופיע לדיון, נגרמו לו הוצאות רבות בגינן ראוי לפצותו. לטענת המבקש בנוסף, המשיבה היא בעלת

ניסיון רב בניהול הליכים בביהמ"ש ועל כן אין להתחשב בעובדה שלא היתה מיוצגת ע"י עו"ד וכי כוונתה האמיתית היא להגיש תביעה מתוקנת לאחר עריכת "מקצה שיפורים", תוך ניסיון להתחמק מתשלום הוצאות.

בהתאם לתקנה 154(א)ו- (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, רשאי בעל דין המבקש למחוק הליך שיזם לעשות זאת, אולם הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט וככל שבית המשפט ייעתר לבקשתו, יפסוק גם בהוצאות המשפט.

בפסיקה נקבע כי - "כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך" [ע"א 11788/05 סגל שילה עו"ד נ' בן ארצי מוטי עו"ד (המנהל המיוחד) ואח', 18.11.06]