ת"א 44663-02-14 נט פרייס בע"מ נ' כספי

בפניי תביעה כספית.

בישיבת ביהמ"ש מיום 15.12.14 הודיע הנתבע שאיננו מיוצג: "אני מודה בחבותי לתשלום כזה או אחר לתובעת והמחלוקת היא אך ורק לגבי גובה הפיצוי. אני מסכים כי יוגשו סיכומים לעניין הנזק ואני אתייעץ עם עורך דין לגבי הגשתם".

במהלך דיון זה והחלטה מכוחו, הוריתי לנתבע להחזיר את 7 השיקים הנמצאים ברשותו לידי התובעת.

סיכומי הצדדים הוגשו ומאחר והנתבע הודה בחבות, דין התביעה להתקבל כפי שציינתי בהחלטתי מיום 15.12.14 והמחלוקת היא אך ורק לגבי הפיצוי הכספי הנגזר מתוך הנזקים להן טוענת התובעת.

על פי סיכומי התובעת, נזקיה הם כדלקמן:

1.פיצוי כספי עבור השבת דמי שכירות.

התובעת שילמה והעבירה לנתבע דמי שכירות בסך 2,300 ₪ כולל מע"מ ב- 11 המחאות שוות ורצופות.

הנתבע הודה שקיבל את ההמחאות לידיו והחזיר לתובעת 8 שיקים, כאשר 2 המחאות נפרעו וזאת – האחד לחודש 2/2014 והשני לחודש 3/2014.

דמי שכירות אלה נדרשת השבתם – דהיינו סך של 4,720 ₪.

2.לטענת התובעת, כתוצאה מסגירת המחסן וביטול ההסכם והוצאת סחורה וגניבתה, נגרמו לה נזקים הכרוכים בביטול הזמנות של ספקים ומדובר בנזק של 39,000 ₪.

הספקים הם : ספק ניקוי הגליל – 12,000 ₪ ; אור שני – 5,000 ₪ ; סופר סטוק – 10,000 ₪; אסי מגבונים – 5,000 ₪ ; אוויר פסגות – 2,000 ₪ ; אוויר בית שמש – 5,000 ₪.

התובעת מצרפת העתק הזמנות שבוטלו ע"י ספקים ומכתבי ביטול הזמנות.

3.לטענת התובעת, מגיעה לה פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 40,000 ₪.