ת"א 44612-02-12 פרטוק ואח' נ' נציגות הבית המשותף ואח'

התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") הגישה תביעה כנגד הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים"), בעתירה לסילוק יד והשבת מצב לקדמותו ביחס לשטח חניה בבית משותף ולחיובם בפיצוי בסכום של 59,900 ₪. סכום התביעה העיקרי נחלק לסכום של 9,900 ₪ בגין דמי שימוש בחניית התובעת ולסכום של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש נטענת שנגרמה לה.

הנתבעים הגישו תביעה נגדית, בעתירה לחייב את התובעת בתשלום סכום של 4,450 ₪, הנחלק לסכום של 2,500 ₪ בגין הקמת סוכך לחנייה, לסכום של 450 ₪ בגין הפרשי תשלום דמי וועד בית ולסכום של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש נטענת.

הצדדים הגיעו להסכמות לסיום המחלוקת הקשורה בעתירה לסילוק יד ומכוחן אני מורה כי בתוך 7 ימים, יפנו הנתבעים ומי מטעמם את חניית התובעת מכל אדם וחפץ וישיבו את מצב הדברים הקשור בה לקדמותו. דלת חדר האשפה תועבר למול החנייה ויוסר כל מכשול מחזית החנייה.

נקבעת סנקציה, לפיה כל עוד לא יקיימו הנתבעים אחר חיוב זה, הם ישלמו לתובעת סכום חודשי של 600 ₪ החל מיום 1.10.14 ומדי הראשון לכל חודש עוקב עד לקיום מחויבותם.

בנוסף, הוסמכתי לפסוק בפשרה ביתרת המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ולמעט העתירה לחיוב התובעת בדמי וועד בית, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, על סמך המצוי בתיק בית המשפט.

לאחר עיון בכתבי הטענות, בראיות הצדדים ובטענות באי כוחם, בתוספת להתחשבות במכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום כולל של 5,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ורק ככל שלא ישולם במועד זה, יישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בתביעה שכנגד לא מצאתי ממש והיא נדחית בזאת.

במכלול הנסיבות ואף בהתחשב ביחסי השכנות בין הצדדים, לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

פיקדונות יושבו למפקידם.