כהן ואח' נ' י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ ואח'

1.התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב הפטל 6, בקרית ביאליק (להלן "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי התובעים, בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעות ביום 18.2.2007. אין חולק, כי החזקה בדירה נמסרה לידי התובעים ביום 23.3.2009.

2.במסגרת כתב התביעה טענו התובעים, כי ביום 25.12.2008, טרם מסירת הדירה נערך פרוטוקול סיור מקדים, בו פורטו ליקויים אותם גילו התובעים. התובעים שלמו לנתבעת את כל התמורה כתנאי לקבלת החזקה בדירה. לטענתם, קיימים בדירה ליקויי בניה שעלות תיקונם הינה בסך של 172,663 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), כאמור בחוות דעתו של האדריכל יוסי שטרית (ממשרד המהנדס בן עזרא). בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין ירידת ערך דירתם בסך של 15,000 ₪, עוגמת נפש בסך 30,000 ₪ והוצאות דיור חלופי, בעת ביצוע התיקונים הנדרשים, בסך 20,000 ₪ נוספים. התובעים טענו כי נזקיהם עומדים על סך של 240,663 ₪, כולל הוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעמם, והם העמידו את תביעתם על סך של 200,000 ₪, לצורכי אגרה.

התובעים טענו, כי הם רכשו דירה עם תקרות מבטון מזויין, כפי שנרשם בסעיפים 2.8 ו - 2.9 למפרט המכר. נטען, כי הנתבעת אמורה היתה לבנות תקרה עליונה מבטון, משופעת, ומעליה גג רעפים עם בידוד צמר סלעים וגבס מתחתיו. אולם, בפועל נבנה הגג באופן שונה.

הם טענו, כי לאחר הכניסה לדירה, הנתבעת בצעה תיקוני רובה וכן, החלפת מרצפות שבורות, תיקוני סדקים בחזית הבית, תיקוני צבע ותיקונים לביטול רטיבות בסלון, במרתף, בעליית הגג, במדרגות, בחניה, במחסן ומתחת לאדני החלונות. בנוסף, תקנה התובעת את רשתות החלונות בכל הבית ונציגיה הגיעו שלוש פעמים כדי להניח את הרוכבים של גג הרעפים על מקומם. נטען, כי התיקונים נמשכו על פני שנתיים, כאשר מעת לעת שלחה הנתבעת פועלים בלתי מקצועיים ולכן, כשלו התיקונים.

התובעים טענו, כי ביום 4.11.2009 הם הודיעו לנתבעת כי מרתף הבית מוצף. בבדיקה נקבע, כי הגורם להצפה הינו היעדר איטום של קומת המרתף. לאחר מספר ניסיונות תיקון ובחלוף 5 חודשי תיקונים, בצעה הנתבעת ביום 6.2.2010 איטום ולאחר מכן, הותקן ריצוף חדש במרתף. נטען, כי בסיום הריצוף, שפכו עובדי הנתבעת חומצת מלח בריכוז גבוה על הרצפה והותירו את החומצה למשך הלילה. אדי החומצה שעלו לחלל הבית תקפו פרטי מתכת בבית וגרמו לקורוזיה. עקב הארוע הגישו התובעים תביעה כספית כנגד הנתבעת במסגרת תיק 36304-10-11. על פי הסכם הפשרה בין הצדדים, שניתן לו תקוף של פסק דין, שלמה הנתבעת לתובעים סך של 125,000 ₪, לסילוק על תביעותיהם בגין הארוע נשוא התביעה הנ"ל. התובעים הבהירו, כי התביעה דנן איננה עוסקת בנזקי ההצפה.

התובעים טענו, כי ביום 16.8.2010 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע תיקונים. על פי הסכם זה, הצהירו התובעים כי כנגד ביצוע כל האמור במסמך, אין ולא יהיו להם בעתיד כל טענות ו/או תביעות כנגד הנתבעת בכל הקשור לליקויים ואי התאמות בדירה, בין אם הם ידועים להם כיום ובין אם יתגלו בעתיד. התובעים טענו, כי סעיף זה נוגד את האמור בחוק המכר (דירות), עליו אין להתנות, אלא לטובת הרוכש ולכן, אין משמעות לסעיף הנ"ל והוא בטל מעיקרו.

התובעים טענו, כי ההסכם שנכרת בין הצדדים מהווה חוזה אחיד וכי קיימים בו תנאים מקפחים שמן הדין לשנותם.

התובעים טענו, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים וכי היא התרשלה בבניית הדירה והפרה חובות חקוקות. עוד נטען, כי התובעים פנו לנתבעות מספר רב של פעמים, בדרישה שיתקנו את הליקויים, אולם למרות שבוצעו תיקונים, הדירה לקויה.

התובעים עתרו להורות לנתבעת לתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעמם ולחילופין, לפצותם בגין עלות תיקון הליקויים. בנוסף, עתרו, כאמור, התובעים לפצותם בגין ראשי הנזק הנוספים שפורטו לעיל.