ת"א 44482-08-13 דקל נ' כלל חב' לביטוח

להלן החלטתי בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.5.15, וזאת ביחס לנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה מיום 16.3.15.

טענות הצדדים

התובעת עתרה למחיקת כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת. לטענתה, על בית המשפט לקבוע כי איחור של שנה וחדשיים במשלוח מכתב תשובה למבוטח דינו כאי מתן מענה למבוטח כלל .

לחילופין, נטען כי במכתב הדחייה לא נטען כי המבקשת פעלה בכוונת מרמה על כן המשיבה לא יכולה לטעון טענה זו בכתב הגנתה.

על כן כך נטען לאור סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, אין למשיבה כל הגנה מפני התביעה שכן המבקשת שלמה פרמיות במשך תקופה של למעלה מ- 3 שנים למשיבה . משחלפו 3 שנים אין המשיבה רשאית לבטל את הפוליסה אלא בכפוף ל"כוונת מרמה" , שלא נטענה במכתב הדחיה ואינה יכולה להיטען בשלב זה.

לטענת התובעת סעיף 7(א) לחוק חוזה הביטוח, עליו נשענת הנתבעת מאפשר את ביטול הפוליסה בתנאי שטרם ארע מקרה הביטוח והוא אינו חל במקרה דנן ואין המשיבה רשאית להעלות טענת הגנה אחרת.

לחילופין נטען כי על בית המשפט למחוק את סעיפי הגנה אשר לא הועלו במכתב הדחייה :

סעיף 1 לכתב ההגנה בדבר מצבה הרפואי של המבקש.

סעיף 2-2 לכתב ההגנה- המכחיש את הפוליסות .

סעיף 5 לכתב ההגנה- המכחיש את מצב הרפואי של המבקשת.

סעיף 6 לכתב ההגנה- הכחשה כי המבקשת נבדקה באופן פרטי אצל מומחים שונים