ת"א 44437-02-13 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' סלהוב ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 76,642 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.07.2011, בין כלי רכב, מ"ר *** (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר *** (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות בגין הנזקים שאירעו לרכבה, מוטלת על נהג רכב הנתבעים, אשר השאיר את רכבו עומד בכביש ללא אותות אזהרה כדוגמת משולש אזהרה ואורות מהבהבים ברכב הנתבעים, כך שעת רכב מסחרי שנסע מלפני רכב התובעת סטה ימינה לפתע הבחינה נהגת רכב התובעת כי הרכב הנתבעים שלפניה אינו נוסע ועומד במקומו, ולמרות שניסתה להסיט רכבה ימינה, לא הצליחה לאור רכבים שנסעו בנתיב הימני ולכן רכב התובעת התנגש עם רכב הנתבעים מאחור.

3.מנגד טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב התובעת אשר הגיחה במהירות, ולא הבחינה ברכב הנתבעים העומד תקוע על הכביש חרף אורות הבהוב שהופעלו על ידו, ופגעה עם רכבה ברכב הנתבעים.

4.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

5.נערכה לפניי ישיבה שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה עד ראייה מטעם התובעת וחוקר פרטי מטעם הנתבעים.

בגמר חקירת העדים, ביקשו סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בפני בית המשפט וביקשו ממנו ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

מסקנתי זו מבוססת על סמך הנימוקים הבאים: