- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 44383-09-15
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
44383-09-15
4.5.2020 |
|
בפני השופטת: מוריה צ'רקה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: פלונית |
נתבעים: 1. יוסף עבד אלרחמן ריאן 2. חברת אלאהליה ללתאמין 3. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים עו"ד סעיד דקה (בשם נתבעת 2) עו"ד אלון בלגה ומריאנה פולוטובסקי (בשם נתבעת 3) |
| פסק דין חלקי | |
על מי מוטלת החובה לפצות ישראלי שנפגע בתאונת דרכים שאירעה בישראל, כשהרכב המעורב בתאונה הוא רכב ישראלי, המבוטח בחברת ביטוח פלסטינית, והנהג פלסטיני? בשאלה זו יעסוק פסק הדין שלהלן.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
-
ביום 3.8.14 נפגעה התובעת, קטינה ישראלית, בתאונת דרכים שאירעה בכפר עקב. הצדדים הגיעו להסכמה בשאלת שיעור נזקיה של התובעת, הסכמה שהיא לטובת הקטינה, והשאלה היחידה הטעונה הכרעה היא למי האחריות לפצות את התובעת: לנתבעת 2, שהיא חברת ביטוח פלסטינית שהוציאה לרכב המעורב פוליסת ביטוח חובה (להלן: "חברת הביטוח" ו"הפוליסה" בהתאמה), או לנתבעת 3, קרנית.
-
כל העובדות אינן שנויות במחלוקת. הצדדים מסכימים שהתאונה אירעה בשטח ישראל, כשהתובעת הייתה הולכת רגל, ועת שהרכב הפוגע היה נהוג בידי הנתבע 1, שהוא פלסטיני (להלן: "הרכב" ו-"הנהג" בהתאמה). הצדדים מסכימים שלנהג היה במועד התאונה רישיון נהיגה פלסטיני, וכי לא היה לו היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור לנהוג בישראל (להלן: "מפקד האזור").
-
כמו כן מוסכם שהרכב הוא רכב ישראלי (נושא לוחית זיהוי ישראלית), וכי לרכב היה ביטוח חובה אצל חברת הביטוח בלבד ולא היה לו ביטוח אצל חברת ביטוח ישראלית.
טענות הצדדים והשאלות הטעונות הכרעה
-
מטבע הדברים, לתובעת אין עמדה בשאלה מי מבין הנתבעות תישא בחובה לפצותה. לפיכך, התובעת נמנעה מלטעון טענה כלשהי בעניין זה.
-
לטענת חברת הביטוח, על פי הדין הישראלי, היא אינה נחשבת "מבטח" כהגדרת מונח זה בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (להלן: "פקודת ביטוח רכב מנועי" או "פקודת הביטוח"). כך, לטענתה, כאשר נהג הנהג בשטח ישראל, הוא עבר עבירה של נהיגה ללא ביטוח, ואילו היה נגרם לרכב נזק, היא לא הייתה זכאית לתבוע שיבוב. בהתאם, לטענת חברת הביטוח, היא גם אינה חבה בפיצוי התובעת. במילים אחרות, לטענת חברת הביטוח, הכיסוי על פי הפוליסה שהוציאה לרכב מוגבל לתאונות שאירעו באיו"ש.
-
חברת הביטוח מוסיפה וטוענת שקרנית מנועה מלטעון אחרת, שכן במסגרת הליך אחר היא טענה שאין לראות בחברת ביטוח פלסטינית משום מבטחת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן ולשם קיצור: "חוק הפיצויים" או "החוק").
-
מאידך, קרנית טוענת שעל פי לשון הפוליסה, היא מכסה גם תאונות שאירעו בישראל. לפיכך, כך טוענת קרנית, למעשה מנועה חברת הביטוח מלהתכחש לכיסוי הביטוחי לתאונות אלה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
