ת"א 44360-06-13

בפני בקשה שנייה לסילוק התביעה על הסף בשל אי זיהוי המקרקעין מושא התביעה.

רקע:

עסקינן בתביעה לסילוק ידו של הנתבע ממקרקעין המצויים בכפר יאנון, נפת שכם שביהודה ושומרון- חלקה 13 שבגוש 3, חלקה 1 שבגוש 6 וחלקה 1 בגוש 5 (להלן- "המקרקעין"). לטענת התובעים, המקרקעין רשומים במשרדי מס רכוש בשכם ובמפקדת אזור יהודה ושומרון על שם המנוח אלשיח' אברהים שרקסי, שהם יורשיו.

ביום 23.10.13 הגיש הנתבע בקשה לסילוק על הסף בין היתר בהיעדר עילת תביעה משלא הוכח מיקומם של המקרקעין . הבקשה נידונה ונדחתה על ידי המותב הקודם כב' השופטת שירלי רנר בהחלטה מיום 04.02.14 ולאחריה, ניתנה לנתבע רשות להגן על ידי כב' הרשמת הבכירה ב' יהלום.

בישיבת קדם המשפט טענו התובעים כי יש מפה פיסקלית של המקרקעין וביקשו לתקן את כתב התביעה ולצרף מסמכים נוספים המזהים את המקרקעין. כתב תביעה מתוקן הוגש וצורפה לו מפה פיסקלית של המקרקעין (נספח א' 2). לאחר הגשתו, עתר הנתבע בשנית לסילוק התביעה על הסף.

טענות הצדדים:

לטענת הנתבע, מלבד צירוף המפה הפיסקלית לא תיקנו התובעים את מחדליהם באשר לזיהוי המקרקעין ולא ניתן לדלות מידע מהמפה שצורפה. כמו כן, מהמפה עולה כי מדובר בשלושה גושים , המרוחקים האחד מהשני ולפיכך, לא ברורות טענות התובעים בכתב התביעה. התובעים, לא ציינו לאיזו חלקה פלש הנתבע ואין לידע מדוע התביעה מתייחסת לשלושת החלקות, כשכל אחת מהן נמצאת בגוש נפרד.