ת"א 4429-07-15 פרויקט בניין במנהטן נ.י - ניהול בע"מ ואח' נ' שיף ואח'

לפני מונחת בקשה לביטול פסק דין התגובה לבקשה והתשובה לה.

עסקינן בתביעה כספית בסך של 75,800 ₪ בה נתבעים המבקשים לשלם הוצאות משפט שהתנהל בהליך אחר מול המבקשים עת בקשו המבקשים לקבל צו מניעה זמני נגד המשיבות. נטען כי הוצאות שכה"ט בהליך האחר הגיעו לסכום התביעה וניתן פסק דין בהעדר הגנה.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקשים הרלבנטיים לבקשה:

1.לטענת המבקשים יש לבטל את פסק הדין וזאת לאור העובדה כי ביום 1.7.15 נפתחה נגדם תובענה (1963-07-15) על ידי המשיבים אשר נמחקה כבר ביום 2.7.15 לבקשת המשיבים עקב "שגגה שנפלה בתובענה" ואכן התביעה נמחקה. אלא שעוד באותו היום 2.7.15 נפתחה על ידי המשיבים התובענה דנן. ביום 3.7.16 נמסר כתב התביעה נשוא תביעה זו לנתבעים 1 ו-2, אלא שכשבוע לאחר מכן, קיבלו הנתבעים בדואר העתק מבקשת התובעות למחיקת התובענה והמבקשים טעו לחשוב כי מדובר באותו כתב תביעה אשר נמסר להם כמה ימים קודם לכן.

2.ביום 18.10.15 ניתן פסק דין בהעדר הגנה למרות שלטענת המבקשים המשיבים לא פעלו בהתאם להחלטתי מיום 24.9.15 לעניין ההמצאה. המבקשים טוענים כי לא חתמו על אישורי המסירה כדין, וכי המסמכים שהגישו המשיבים על בסיסם ניתן פסק הדין בהעדר נראים "משופצים". עוד טוענים המבקשים כי תצהיר המוסר אינו עומדות בדרישות המתחייבות לאישור מסירה.

3.בנוסף, טוענים המבקשים כי המשיבים ידעו כי הינם מיוצגים ואולם בחרו שלא ליידע את ב"כ ולמעשה לא מלאו את חובתם.

4.המבקשים טוענים כי סיכויי הצלחתם בתביעה זו הינם גבוהים מאוד, היות ומדובר בהוצאות משפט בגין צו מניעה זמני אשר בקשו המבקשים לקבל כנגד המשיבים כשלבסוף הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין על ידי כב' השופט מגן אלטוביה ביום 4.6.15. במסגרת ההסכמות פסק ביהמ"ש שנושא ההוצאות יידון ב"הליך הבא" ולא ב"תובענה חדשה" כך לטענת המבקשים. לטענתם התביעה חורגת מתחומי המותר והנכון בהליכי תביעות הוצאות על הליך משפטי, הוצאות משפט נפסקות על ידי ביהמ"ש ולא בהליכים נפרדים ו/או בטענות נזיקיות שאין להן שחר.

עיקר טענות המשיבים:

1.בבחינת ההמצאה טוענים המשיבים כי אכן בעקבות שגגה שנפלה בכתב התביעה הגישה בקשה לבית המשפט למחוק את התביעה אשר הוגשה. וכי אחר למחרת היום הוגשה תביעה חדשה אשר הומצאה למבקשים, והמבקשים אף לא כופרים בעובדה כי כתב התביעה בצירוף ההזמנה לדין הומצא להם אלא כל טענתם עומדת על זה כי לא "חתמו על אישורי המסירה כדין". ולכן לא הצליחו המבקשים לעמוד בנטל לסתור את החזקה בדבר תקינותם של אישורי המסירה.

2.בבחינת סיכוי ההגנה טוענים המשיבים כי הינם קלושים, לטענתם במהלך הדיון חזרו בהם הנתבעים לחלוטין מן הבקשה והסעדים אותם בקשו, כאשר ההסכמה מצד המשיבים היתה לדבר אשר היה ידוע מראש ללא צורך בהליך אשר נפתח.

3.לטענת המשיבים סילוק בקשתם של המבקשים (לעניין צו המניעה) מזכה אותם בהוצאות ואכן הוסכם והוחלט כי המשיבה 2 תיהיה זכאית לתבוע בקשר עם אותו הליך, בהליך עתידי.

4.לטענת המשיבים המבקשים נוהגים ברשלנות ואם בית המשפט יראה לנכון לבטל את פסק הדין הדבר יהיה כרוך בתשלום הוצאות למשיבים.

עיקר תשובת המבקשים:

לטענת המבקשים מחיקת הבקשה לצו זמני נבעה מהצהרת ב"כ המשיבים כי כספים נשוא הבקשה לא יחולקו לשותפים המוגבלים בלא שניתנה הודעה למבקשים 30 ימים מראש ועל כן בית המשפט קבע כי המבקשים מסכימים לחזור בהם מן הבקשה על דרך של מחיקתה. ולכן לא ברורה טענת המשיבים כי אין קשר בין הצו מניעה למה שהתבקש בפועל .כמו כן, לטענתם המשיבים פעלו שלא בתום לב לעניין ההמצאה.