ת"א 4417-07-14 טמיר נ' הפול חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה למינוי פסיכיאטר.

1. התובע, יליד 1982, בהתאם לנטען נפגע בתאונת דרכים ביום 22.04.2012. התובע אובחן כסובל משברים באף, באגן ובשורש כף יד ימין. בהתאם להסכמת הצדדים, מונו מומחים בתחום האורתופדי ובתחום א.א.ג.

    

2. במסגרת הבקשה נטען, כי מיד ובסמוך לתאונה, החל התובע לפתח חרדות שהתבטאו ביקיצה משינה, דופק מהיר ועצבנות וכי הוא מטופל בעניין זה אצל פסיכיאטר, לרבות ריפוי בעיסוק.

    

3. מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה, עולה כי התובע השתחרר מאשפוז ביום 27.04.2012 במצב כללי טוב עם המלצות לביקורת במרפאת טראומה, מרפאת כף יד ופיזיותרפיה, לרבות מעקב אורתופד וביקורת א.א.ג. בקהילה.

    

4. ביום 01.06.2012 הופנה התובע למרפאת ריפוי בעיסוק. בתלונות נרשם כי ביום 22.05.2012, "חודש לאחר תאונת דרכים. היום: לא יכול להירדם בלילה וסובל מפלאשים מידי פעם". ביום 01.06.2012 נרשם: "מזה שבוע וחצי סחרחורות כשקם מהמיטה. נוטל ואבן לשינה". צוין כי מטרת הבדיקה הינה בשאלה של כירורגיה של האף ובירור ירידת השמיעה הטראומתית.

    

5. סיכום ביקור מרפאה מבוגרים פסיכיאטריה מיום 10.09.2012 פורט כי התובע זקוק לתרופות כדי לישון, אינו מרוכז, פלאשבקים מהתאונה, מצב רוח ירוד עם אפקט "חרדתי, מתוח, מתגונן". נרשמו לתובע תרופות. עולה, כי ביום 06.03.2014 טופל התובע במרפאת מבוגרים פסיכיאטרית בקהילה וכי נרשמו לו תרופות לטיפול בחרדה ובעיות שינה, לאחר שהתלונן על התעוררות באמצע הלילה ופחדים כתוצאה מהתאונה. עוד נרשם, כי התרופות שניתנו לו (ואבן וציפרלקס) לא הועילו. מסמך מיום 12.06.2014 מצוין כי התובע עדיין סובל מהפרעות שינה וממצב רוח חרדתי.