ק' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

התובע, יליד 1990, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 8.8.2011, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

פרופ' שי שבת, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה כי אין כל מגבלה בתנועות הגב התחתון. קיימת מגבלה מינורית בתנועות כתף שמאל. תחילה קבע המומחה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לנכות זו, אולם בתשובה לשאלות הבהרה, לאחר הצגת תיעוד רפואי, קבע המומחה כי הנכות הקלה בכתף נובעת מהתאונה. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 3% בהתאם לפריט 35 (1) (ב) (חלקי) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. כן נקבעה תקופת אי כושר לחודש אחד.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות מינורית של 3% בגין פגיעה קלה יחסית בתנועות כתף שמאל ; התובע טען כי נזקק לחמישה ימי אשפוז ולטיפולים רבים ; התובע שירת כחייל בעת התאונה והיום הוא סטודנט למנהל עסקים, לפיכך טען כי יש לחשב אבדן שכר לעתיד לפי נכותו הרפואית והשכר הממוצע במשק ; הנתבעת טענה כי מדובר בנכות מינורית שאיננה תפקודית ; הנתבעת טענה כי לא צורפו קבלות להוצאות.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 11,000 ₪.

• סכום גלובאלי בגין אפשרות להפסדי שכר לעתיד – 27,000 ₪.

• בגין עזרה והוצאות – 4,000 ₪.

הסכום המוצע לפשרה עומד איפוא על סך של 42,000 ₪ בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.

יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.