האם הסוכנות היהודית חייבת לקיבוץ שיישבה מיליונים בשל ערבות?

פסק דין

1.התובעת והנתבעת שכנגד הינה אגודה שיתופית הידועה כקיבוץ שעלבים (להלן: "שעלבים").

הנתבעת והתובעת שכנגד – הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות") הוקמה בשנת 1929, בין היתר, במטרה לסייע במפעל להתיישבות היהודית במדינת ישראל.

ביום 27.11.2011 הגישה שעלבים תובענה כספית על סך 2,608,847 ₪ כנגד הסוכנות במסגרתה מבוקש לחייב את הסוכנות להשיב לה כספים שנגבו ממנה בדרך של חילוט ערבות בנקאית אוטונומית בנובמבר 2007. שעלבים טוענת, כי הכספים נגבו ממנה שלא כדין, ללא הצדק ותוך הפרת חובות אמון ונאמנות החלים על הסוכנות וכי חלה על הסוכנות חובה מכוח הוראות הדין להשיבם לשעלבים.

ביום 1.1.2012 הגישה הסוכנות כתב תביעה שכנגד נגד שעלבים במסגרתו מבוקש לחייב את שעלבים לשלם לסוכנות סך של 15,615,365 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין פיצוי המגיע לה, לטענתה, עקב ביצוע עסקת שינוי היעוד ביחס לשטח העולה באופן משמעותי מהשטח לגביו ניתנה הסכמתה.

2.רקע עובדתי:

א)לאורך השנים ומכוח מעמדה ותפקידה של הסוכנות לסייע להתיישבות החקלאית, העמידה הסוכנות מפעם לפעם הלוואות לרשות האגודות וכן סייעה במתן מענקים שמקורם בתרומות, עזבונות והכנסות מרחבי העולם.

הסוכנות הוכרה כאישיות משפטית נפרדת מכוח חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל תשי"ג – 1952 (להלן: "חוק הסוכנות").

בחוק הסוכנות נקבע מעמדה המיוחד של הסוכנות כמוסד מיישב. (ראה גם הגדרת "מוסד מיישב" בסעיף 1 לחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי"ג – 1953).

כמו כן נחתמו אמנות בין ממשלת ישראל והסוכנות (נספחים 1 – 2 לתצהיר יואל דוד).