ב' נ' אביסידון ואח'

1.התובע, יליד 1947, הועסק בתקופה הרלוונטית כמאבטח במוסדות חינוך.

2.מעסיקתו של התובע, חברת כוח עצמה בע"מ, הפנתה אותו להשתתף יחד עם מאבטחים אחרים באימון ריענון עתי הכולל אימון ירי וקרב מגע. האימון הרלוונטי להליך נערך באוקטובר 2009 בעסק הידוע בשם 'דני היי' בקיסריה (להלן האימון והעסק, בהתאמה).

3.נתבע 1, מדריך קרב מגע ואמנויות לחימה, היה מי שארגן את האימון ופיקח עליו. האימון הועבר על-ידי מדריך אחר שעמו התקשר העסק לשם כך (להלן המדריך). הנתבעת ביטחה את חבותו של הנתבע 1 מפני נזק מן הסוג שנדון בהליך זה.

4.לטענת התובע הוא נחבל באימון ונגרמו לו שברים בצלעות 8 ו-9 מצד שמאל, במסגרת הדרכה והדגמה שביצע המדריך באמצעותו ושבמהלכן בעט המדריך בפלג גופו העליון של התובע בבעיטה אחורית (להלן האירוע); התביעה הוגשה לפיצוי נזקי התובע בשל כך. התובע לא טען לקיומה של נכות רפואית הנובעת מן התאונה. האירוע הוכר כתאונת עבודה.

5.הנתבעים הכחישו את טענות התובע, הן באשר לאופן קרות האירוע והן באשר לתוצאותיו, וכפרו בחבותם לפצותו. מחלוקת נוספת נסבה על שיעור הנזק בר-הפיצוי.

6.ראיות הצדדים הוגשו בתצהירים ודיון הוכחות נקבע להיום. בדיון באו בעלי-הדין לכלל הסכמה כי פסק-הדין ינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא שמיעת עדים והצדדים סיכמו טענותיהם על-פה.

7.נתתי את דעתי לכתבי-הטענות, לתצהירי הצדדים ונספחיהם, לטענותיהם בסיכומיהם ולפסקי-הדין שאליהם הפנו. על-יסוד כל אלה, ומשהוסמכתי להכריע בהליך בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סכומים מצטברים אלה: פיצוי לתובע בסך של 25,000 ₪, הוצאות ההליך בסך 1,600 ₪ הכולל את אגרת המשפט ושכרם של עדי התובע כפי שנפסק בישיבת היום, ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסכום של 5,850 ₪ – כולם בערכי יום פסק-הדין.

8.ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה, בשים לב למתווה הדיוני שלפיו הוכרע ההליך, לכך שלא נשמעו עדים ולזמן השיפוטי שנחסך בשל כך. ככל שתחול יתרת אגרה, ישאו בה הנתבעים.

9.הסכום הפסוק ישולם לתובע תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל.