ת"א 43972-07-12 מלאכי ואח' נ' עוז ואח'

בפני תביעה לתשלום פיצוי מוסכם בסך 30,000$ בגין הפרת הסכם מכר.

העובדות שהוכחו:

בשנת 1999 התובעים רכשו בית מגורים ברח' פארן 12 בראש העין (להלן: הנכס) מהנתבע 1 (להלן: עוז) ואשתו המנוחה חנה עוז ז"ל (להלן יחד: המוכרים). הנתבעים 2-3 הינם יורשי המנוחה.

הסכם המכר בין הצדדים (נספח ב' לתצהיר התובע) נערך ב-10.2.99 במשרדו של צד ג' 1, עו"ד מנשה קמפלר, שייצג את שני הצדדים בעיסקה (להלן: עו"ד קמפלר).

הנכס רשום בטאבו ע"ש מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל), צד ג' 2, וזכות החכירה של המוכרים היתה רשומה במינהל.

המוכרים המציאו לפני חתימת הסכם המכר אישור זכויות מהמינהל, לפיו הנכס נקי מזכויות צד ג', מיום 8.2.99 (נספח ג' לתצהיר התובע, להלן: אישור הזכויות הנקי).

ביום 9.2.99 נרשם במינהל עיקול שהוטל על הנכס ע"י לשכת ההוצל"פ בהרצליה בתיק הוצל"פ שנפתח נגד עוז ע"י הבנק הבינלאומי לישראל, בגין חוב כספי בסך 13,745 ₪ (כגובהו דאז), חוב שאינו במחלוקת (להלן: העיקול). הודעת העיקול התקבלה במשרדי המינהל ביום 31.1.99, אך רק ביום 9.2.99 נרשם העיקול בתיק הנכס במינהל ע"י רכז הוצאה לפועל עזרא מוסרי (נספח א' לתצהיר המינהל).

עולה איפוא, כי בעת הוצאת אישור הזכויות הנקי במינהל, כבר התקבל במשרדי המינהל צו העיקול, אך מאחר שעל פי הנוהל הלא-ממוחשב ששרר אז, התקבלו הודעות העיקול בארכיב, והועברו ידנית למחלקה המטפלת ברישום צוי העיקול בתיקי הנכס, רישומו של צו העיקול בתיק הנכס נעשה רק ביום 9.2.99, היינו למחרת הוצאת אישור הזכויות הנקי.

עוז ידע על תיק ההוצל"פ שנפתח נגדו ע"י הבנק הבינלאומי שכן נמסרה לו אזהרה מההוצל"פ בשנת 1996, אך לדבריו לא ידע על העיקול שהוטל על הנכס. הוכח כי במקביל לעריכת ההסכם עו"ד קמפלר טיפל עבור עוז בחודש פברואר 1999 בתיקי ההוצל"פ שלו, אך תיק זה לא צויין ע"י עוז בתצהיר שהגיש לצורך ערעור על צו תשלומים שקיבל (נספח 1 לתצהיר עו"ד קמפלר) ועל כן לא היה ידוע גם לעו"ד קמפלר.