ת"א 43914-06-14 המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

מונחת בפניי בקשתו של התובע להורות על מחיקת התביעה, ללא צו להוצאות.

בבקשתו טוען התובע כי הגיש תביעה נגד הנתבעת בגין זכות השיבוב אשר לטענתו קמה לו להשבת כספי ציבור שניתנו לנפגעת, ועל כן, דין היה כי הנתבעת כחב' ביטוח תשיב הסכום לתובעת בהינתן כי מדובר בפגיעה שהורתה בתאונת דרכים.

ואולם, מאחר שלדברי התובע נהג האוטובוס אשר פגע בנפגעת "מכחיש את התאונה", ובשים לב לכך שלדאבון הלב הנפגעת נפטרה בינתיים, כי אז חרף העובדה שהתובע "פעל נמרצות לחקור את נסיבות התאונה לעומקן, (ו)למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לבירור הנסיבות, לא אותרו עדים חיים לתאונה ונסיבות התאונה לא יוכלו להתברר לעומקן" (ס' 2 לבקשה).

בתגובת הנתבעת נטען כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על דחיית התביעה, ולא על מחיקתה, וכי ראוי לפסוק הוצאות לחובת התובע, שכן, דרך הילוכו בתיק דנא משקף התנהלות שאיננה מיטבית.

לאמור. לטענת הנתבע, על התובע היה לבחון טרם הגשת התביעה האם יש בידיו ראיות מספקות לצורך הגשתה, ולא לערוך הבירורים אגב ניהול ההליך. עוד נטען כי התביעה הוגשה יום אחד לפני תום תקופת ההתיישנות, באופן שאיננו הולם טענת התובע בדבר שמירה על הקופה הציבורית.

כן נטען כי בהליך דנא התקיימו שני דיונים בביהמ"ש, הוגשו כתבי טענות שונים, ועל כן, דין הוא כי ביהמ"ש יזכה הנתבעת בהוצאותיה.

דיון

הלכה היא מלפנינו כי בעל דין שזכה, זכאי לקבל הוצאותיו מבלי שייצא שכרו בהפסדו (ע"א 27/81 מודול חברה להנדסה נ' אימקו, לז(1) 211), וזאת נוכח העובדה כי "ניהול הליכים משפטיים הוא עניין יקר" (בש"א 684/95 סוסנוביק נ' בנק לאומי לישראל - פורסם במאגרים).