ת"א 43863-02-11 אלקרינאוי נ' עות'מאן ואח'

תביעה להשבת סכומים ששולמו על ידי התובע מכוח הסכם, עקב הפרתו בידי הנתבעים, וכן לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע עקב ההפרה.

התובע, מנהל בית ספר במקצועו, התקשר עם הנתבעים, ביום 23.9.2001, בהסכם (להלן: "ההסכם הראשון"), לפיו תמורת הסך של 25,850 ₪ (אשר שולמו בעשרים ושש המחאות) והסך של 1,000$ (ששולמו במזומן), סכומים שהנתבע 1 (להלן: "עות'מאן") אישר את קבלתם בידיו, הנתבעים התחייבו לקמן:

• הסכומים הנ"ל (להלן: "הסכומים") מהווים את מלוא התמורה הנדרשת לצורכי הלימודים לקבלת תואר שלישי (ph.d) באוניברסיטת מוסקבה הממשלתית החינוכית (להלן: "האוניברסיטה"), כאשר הלימודים יתקיימו בחופשות החורף, האביב והקיץ;

• היה והתואר, אשר אף מוכר במשרד החינוך בארץ, לא יתקבל בידי התובע, או אז יושבו הסכומים לידי התובע ללא דיחוי;

• התואר יתקבל בידי התובע לאחר שלושה מבחנים והגנה על עבודת הדוקטורט, שיהא על התובע לעבור אותם בהצלחה. אחרת, הסכומים לא יושבו לידי התובע;

• הנתבעים התחייבו לספק, בין היתר, את השירותים שלהלן: שירותי תרגום לשפה הרוסית, ביטוח בריאות לשתי תקופות הנסיעות, שני כרטיסי נסיעה, שתי ויזות לרוסיה, בית מלון לתקופה של 10 עד 14 ימים בכל פעם, תשלום מסי הכניסה לרוסיה והיציאה, מדריך מקצועי מטעם האוניברסיטה, תקשורת מול האוניברסיטה ורישום התובע באוניברסיטה.

   

  לית מאן דפליג, כי התובע שילם את מלוא הסכומים נשוא ההסכם הראשון.

   

  אין חולק גם, כי התובע טס לרוסיה, עמד במלוא דרישות האוניברסיטה, עמל כשלוש שנים על עבודת הדוקטורט, ובשלב מאוחר יותר, אף קיבל לידיו תעודת דיפלומה מהאוניברסיטה.

   

  אין חולק, כי תעודת הדיפלומה לא זכתה להכרה בארץ. משכך, נחתם בין התובע לבין עות'מאן, ביום 19.1.2007 הסכם פירעון חוב (להלן: "ההסכם המאוחר"). על פי הסכם זה, עות'מאן אישר כי קיבל מהתובע סך של 43,000 ₪ במהלך השנים 2001 עד 2004, על חשבון שכר לימוד לצורך העברתם לאוניברסיטה ברוסיה ללימודי תואר שלישי, וכי לא המציא לתובע את מלוא האישורים הדרושים והמוכרים בארץ לתואר שלישי. זאת ועוד, על פי הסכם זה, הוסכם על הפסקת ההתקשרות ביניהם (הכוונה להתקשרות על פי ההסכם הראשון שמשנת 2001) ועל כך, שעות'מאן ישיב לתובע את הסך של 43,000 ₪.