ת"א 43859-02-13 דבאח ואח' נ' מע"צ החב' הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

1.במסגרת העבודות לסלילת מסילת הברזל מעכו לכרמיאל ניתן בשנת 2005 צו הפקעה על פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 להפקעת חלקה שהתובעים הינם חלק מבעליה הרשומים. בתביעה בתיק זה, עותרים התובעים, לקבלת פיצויים בגין ההפקעה. המחלוקת בין הצדדים משתרעת על שווי המקרקעין שהופקעו ועל סכום הפיצויים המגיעים לתובעים, וכן על היקף זכויותיהם של התובעים בחלקה.

רקע

2.בצדו הדרומי של כביש עכו-כרמיאל (כביש מס' 35), מצויה חלקה הידועה כחלקה 27 בגוש 19027 ששטחה הרשום הינו 4,973 מ"ר (להלן: "החלקה"). החלקה מצויה בקרבת אזור התעשייה בר-לב וסמוכה למפעלי התעשייה במקום. בעבר הייתה החלקה בבעלות שלושה אחים; מוחי אלאדין קאסם דבאח ז"ל, סלאח קאסם דבאח ז"ל ואחמד קאסם אחמד דבאח ז"ל.

3.התובעים, סמיח דבאח (להלן: "סמיח") וסמיר סבאח (להלן: "סמיר") הינם שניים מבין ילדיו של המנוח סלאח קאסם דבאח ז"ל (להלן: "המנוח סלאח"), שהיה בעלים של שליש מהחלקה. התובעים ירשו חלק מזכויותיו של המנוח סלאח וכל אחד מהם נרשם כבעל 1/21 חלקים מהחלקה (כלומר שביעית מחלקו של המנוח סלאח). שאר חלקיו של המנוח סלאח נרשמו על שמם של אחים נוספים ובהם עאטף דבאח ז"ל, אמין דבאח, סביח דבאח ז"ל, מחמד דבאח וקאסם דבאח ז"ל.

זכויותיו של המנוח מוחי אלאדין קאסם אחמד דבאח, נותרו רשומןת על שמו (1/3 חלקים). זכויותיו של המנוח אחמד קאסם אחמד דבאח ז"ל, עברו על פי צו ירושה לבנו מועין דבאח ונרשמו על שמו (1/3 חלקים).

4.ביום 22.12.2005 פורסם בקובץ התקנות 6446 בעמודים 212 – 213 צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (מסילת הברזל חיפה – כרמיאל), התשס"ו – 2005 המחיל את הפקודה על חלקות מקרקעין שונות כנדרש לצורך סלילת מסילת ברזל מעכו לכרמיאל ובהם גם חלק ניכר מהחלקה (להלן: צו ההפקעה). ביום 18.12.2006 פורסמה למתן תוקף תכנית לתשתיות לאומיות (תת"ל) 12/2, שעניינה מסילת הברזל עכו – כרמיאל (להלן: התוכנית). בהתאם לתכנית זו שונה ייעוד החלקה מחקלאות לקו רכבת עכו – כרמיאל. חלק גדול מהחלקה נכלל במסגרת צו ההפקעה והתוכנית, ועל פיהם הופקע מהחלקה שטח של 4,458 מ"ר.

נציין כי כבר בשנת 1964 הופקע חלק מהחלקה, בשטח של 499 מ"ר לצורך הרחבת כביש מס' 85, מכוח צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (כביש עכו – צפת) (שינוי התווי), התשכ"ד – 1964, אשר פורסם בקובץ התקנות 1547 בעמ' 815. הערה בגין הפקעה זו נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 17.1.1977 (להלן: "הפקעת העבר").

5.ביום 2.2.2011 הגיעו לחלקה נציגי חברת נתיבי ישראל, ממשיכת דרכה של מע"צ (להלן: נתיבי ישראל), וערכו פרוטוקול בנוגע למצב הקיים. בעלי הזכויות בחלקה לא הגיעו למקרקעין במועד זה, על אף שהוזמנו על ידי נתיבי ישראל.ביום 27.4.2011 תפסה נתיבי ישראל את החזקה בשטח המופקע מהחלקה.

6.בעקבות הפקעת החלקה נערכה עבור רכבת ישראל, אשר קידמה את התוכנית בטרם הועבר הפרויקט לחברת נתיבי ישראל, שומת פיצויים. בהתאם לשומה מיום 14.8.2006, הפיצוי לו זכאים בעלי הזכויות בחלקה בגין הפקעת שטח של 4,458 מ"ר ממנה, עומד על סך כולל של 453,000 ₪ נכון למועד הקובע 22.12.2005 (להלן: המועד הקובע). סך זה מתבסס על שווי של 100 ₪ למ"ר כקרקע חקלאית.

7.הערכת פיצויים זו לא הייתה מקובלת על התובעים והם פנו והזמינו חוות דעת נגדית מטעמם. בהתאם לשומה מיום 24.9.2012 שערך עבורם שמאי המקרקעין מר וואל סלאמה, סכום הפיצויים לו הם זכאים עומד על סך של 900,000 ₪ נכון למועד הקובע. סכו הפיצוי מתייחס לשטח החלקה כולה 4,793 מ"ר. בחוות דעתו ציין כי השטח המופקע מהווה 90% מהחלקה, והשטח שנותר גובל במסילת ברזל עתידית ואינו בר שימוש. בהערכת סך הפיצוי נלקח בחשבון פוטנציאל השימוש בחלקה בהיותה סמוכה לאזור התעשייה בר לב והועמד על 180 ₪ למ"ר.