ת"א 43696-05-11 בן חיון נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 26.5.10 .

לטענת התובע, במועדים הרלבנטיים לתביעה היה המחזיק ו/או המשתמש במשאית מסוג וולוו מס' רישוי 6293563 (להלן: "המשאית"), אשר הייתה מבוטחת, לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל- 1970, אצל הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"); ביום 26.5.10 בסמוך לשעה 19:45, עם סיום עבודתו של התובע בעיריית עכו, נהג התובע במשאית והגיע למחלקת הרכב בעיריית עכו על מנת להחנות את המשאית. לאחר שהחנה את המשאית, פתח התובע את דלק הנהג על מנת לרדת מהמשאית ואז פתאום נטרקה דלת הנהג על אגודל יד שמאלו (להלן: "התאונה"); עפ"י הנטען התאונה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") ובהתאם לתנאי הפוליסה והוראת הדין על כלל לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבותיה.

כתוצאה מהתאונה סבל התובע מחבלה קשה באגודל ידו השמאלית אשר הסבה לו כאבים חזקים והגבלות תפקודיות. התובע פנה לקופ"ח, שם עבר צילום רנטגן ובוצעה חבישה וקיבוע האגודל. התובע המשיך בטיפולים רפואיים במסגרת קופ"ח וכן עבר סדרה של טיפולים פיזיותרפיים ללא הטבה משמעותית במצבו.

המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ולתובע שולמו דמי פגיעה. בעקבות התאונה אושרה לתובע תקופת אי כושר עד לתאריך 12.6.10 ולתובע נגרמו הפסדי שכר בעקבות כך כאשר שכרו החודשי של התובע עומד על סך של 8,500 ₪ לחודש. עוד טוען התובע להוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, והוצאות עבור עזרת צד ג', לעבר ולעתיד, וכאב וסבל עקב התאונה.

הצדדים חלוקים הן בשאלת נסיבות אירוע התאונה הנטענת, האחריות המשפטית והן בכימות הנזק והערכת הפיצויים.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים.