ת"א 43668-07-14 דר ואח' נ' (קרני שומרון) בע"מ ואח'

מעיון בבקשה לתיקון כתב התביעה, בתגובות ובתשובת התובעים עולה כי התובעים אינם עומדים עוד על התיקון המבוקש בסעיף 1(ה) לבקשה (אליו לא התייחסו בתשובתם לתגובת הנתבע 2). סעד זה אכן עומד בסתירה לדברים שעלו בדיון מיום 9.12.14, ועל פני הדברים אינו בסמכות בית משפט זה. הנתבעים, מאידך, אינם מתנגדים לתיקון כתב התביעה כמבוקש בסעיפים 1(א) ו-1(ג) לבקשה. מחלוקתם מצטמצמת לתיקונים המבוקשים בסעיפים 1(ב) ו-1(ד), לבקשה להוספת נתבע נוסף ולבקשה לפיצול סעדים.

ככל שהדברים אמורים בתיקון המבוקש בסעיף 1(ב) יש לקבל את עמדת התובעים. הטענה בעניין קיומם של יחסי נאמנות היא טענה משפטית הנובעת, לשיטת התובעים, מעובדות שנטענו קודם לכן בנוגע ליחסי השותפות שבין הצדדים. אין צורך להידרש בשלב זה לשאלה אם אכן ניתן יהיה להכריע בסוגיה זו לטובת התובעים. די בכך שהתיקון המבוקש הוא בשאלה משפטית בלבד, שממילא ניתן להעלותה גם בשלבים מאוחרים יותר של הדיון (בכפוף לכך שלא תחרוג מהמסד העובדתי שנטען בכתב התביעה).

יש לקבל את עמדת התובעים גם בנוגע לתיקון המבוקש בסעיף 1(ד), אולם זאת רק לצורך שלב זה של ההתדיינות. התובעים טוענים כי רק מעיון בכתב ההגנה למדו כי הנתבע טוען שהזכויות במקרקעין הועברו לאחר. אם יעלה בידי התובעים להוכיח שאכן כך הם פני הדברים, יתכן שיעלה בידי התובעים להוכיח את תנאי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. לפיכך אין מקום למחיקה על הסף של טענה זו.

אם בדיעבד יתברר כי לתובעים היה מידע מוקדם יותר, או כי לא התקיימו תנאי ה"שקידה הסבירה" שבסעיף 8 לחוק, או אז ניתן יהיה להורות על דחיית הטענה שבסעיף 1(ד) לבקשה בשל התיישנות עילתה במועד בו תוקן כתב התביעה.

הבקשה לצירוף הנתבע הנוסף נעשית מטעמים של חשד בלבד למעורבותו של הגורם הנוסף בהעברת הזכויות. לא ניתן לדעת אם אכן יש בסיס לחשד זה ואם הנתבע הנוסף היה מעורב בהעברת זכויות. אם אכן יתברר שיש יסוד לטענה העובדתית שנטענה בהקשר זה בתשובת הנתבע 2 (שלא לוותה בתצהיר או בראייה אחרת) הרי שאין כל טעם בצירוף. במצב הדברים שנוצר, וכאשר גם לעניין זה טוענים התובעים כי העובדות הנוגעות לעניין התבררו להם רק מכתב ההגנה, אין לחסום את התובעים מעצם הצירוף. יובהר עם זאת כי אם יתברר שאכן מדובר בצירוף חסר תוחלת וזה הביא את הנתבע הנוסף לכלל הוצאות משפט מיותרות – יושתו הוצאות מתאימות לטובתו.

אין צורך בדיון בבקשה לפיצול סעדים ולו מהטעם הפשוט שנקבע כבר בעבר במישור היחסים שבין התובעים לנתבעים כי סעד זה הוא בסמכות בית משפט השלום ולא בסמכות ערכאה זו. ממילא לא ניתן היה לתובעו במסגרת התובענה שלפני.