ת"א 43658-02-14 בלוך נ' גבי בן-גלים חברה לבנין בעמ

זוהי בקשה לעיכוב ההליכים בתיק דנן, לפי סע' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1965.

עסקינן בתביעה בגין ליקויי בנייה שהתגלו, לטענת התובעת (המשיבה), בדירה שרכשה מהנתבעת (המבקשת), החברה הקבלנית שבנתה את הדירה, בהתאם לחוזה מכר שנחתם ביום 23.11.2006 (להלן: "הסכם המכר").

המבקשת הגישה כתב הגנה ובו העלתה טענה לקיומה של תניית בוררות הקבועה בסע' 31 להסכם ולעיכוב ההליכים מכוחה. בנוסף, המבקשת הגישה בקשה נפרדת לעיכוב ההליכים, בה טענה כי עשתה את כל הנדרש בכדי להעביר את הסכסוך לדיון בפני בורר, משהעלתה את הטענה כבר בכתב ההגנה.

המשיבה מתנגדת לבקשה משני נימוקים:

1.קיומן של תניות שיפוט סותרות בהסכם המכר – סע' 31א קובע אומנם תניית בוררות, אך מנגד, סע' 31ד קובע תניית שיפוט סותרת ולפיה, סכסוך בנוגע להסכם יידון בבית המשפט בעיר חיפה. לטענתה, המבקשת, בהיותה זו שניסחה את ההסכם, השאירה שתי אופציות להתדיינות עתידית והמשיבה בחרה באחת האופציות – פניה לבית המשפט בחיפה (ת"ק (ראשון לציון) 51341-06-13 צרפתי צבי ושות' חברה לבנין וקבלנות בע"מ נ' מירב עציון).

2.המבקשת לא עמדה בנטל להראות שהייתה מוכנה ועשתה כל הדרוש להעברת המחלוקת לבוררות לפני הגשת התביעה – לטענת המשיבה, בהתאם להלכה הפסוקה, לא די באמירה בעלמא שהמבקשת מוכנה לקיים היום הליכי בוררות – לאחר הגשת התביעה – אלא יש לגבות את הטענה והבקשה בתצהיר ובו מפורטת אופן התנהלות המבקשת וכיצד הייתה מוכנה לעשות הכל כדי להעביר את התביעה לדיון בפני בורר וכל זאת, לפני הגשת התביעה (בין היתר רע"א 4464/12 MINTER PROPERTIES LIMITED נ' הפטריארכיה היוונית האורטודוכסית של ירושליים).

בתגובה טענה המבקשת, כי המגמה הרווחת בימינו הינה עידוד בעלי דין להפנות את סכסוכיהם להכרעה בבוררות ומשלא הצביעה המשיבה על כל שיקול לפיו אין לברר את התובענה בפני הבורר, הרי שיש לקבל את הבקשה.

באשר לתניות הסותרות טוענת המבקשת, כי אין מדובר בסתירה. סע' 31ד' נועד לקבוע את הסמכות המקומית ותו לא – עצם שלילת סמכות מקומית מקבילה, אין בה כדי ליצור סמכות עניינית.

באשר לטענה כי לא הוכיחה המבקשת נכונותה לקיים הליך בוררות לפני התביעה, הרי שהמועד הראשון שבו יכלה המבקשת לעלות טענתה לבוררות היה רק עת קיבלה את כתב התביעה. המבקשת מעולם לא ידעה כי המשיבה מעוניינת בהליכים כלשהם ואף לא ידעה על קיומו של סכסוך בינה לבין המשיבה ולכן לא יכלה לבקש להפנותו לבוררות. אין די בבקשת תיקון אחת בכדי לקבוע כי קיים סכסוך כלשהו, מה גם שכל הטעון תיקון, תוקן במסגרת תיקוני הבדק והאחריות.

המבקשת מוסיפה, כי המשיבה לא הצביעה על סיבה של ממש לפיה לא יתברר הסכסוך בבוררות והתנגדותה הסתמית של המשיבה, אינה מעוגנת בכל הסבר מדוע לא תתבר התביעה בפני בורר.