ת"א 4365-05-09 פח'רי נ' מחמוד ואח'

מבוא

זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

התובע, יליד 1.6.1957, נפגע בתאונת דרכים ביום 17.3.2006, בהיותו נוסע ברכב.

אין מחלוקת בעניין החבות, אלא רק בעניין הנזק.

מהות הפגיעה והנכות הרפואית

ממקום התאונה, הובהל התובע לבית החולים "פוריה", שם אובחנו אצלו פצעים עמוקים בכף ידו הימנית. התובע נותח בהרדמה כללית לשם הטריית הפצעים, שטיפתם וסגירתם, בוצעה השלמה של קטיעת האצבע הרביעית בגובה הגליל המקורב והתובע אושפז למשך 10 ימים, שלאחריהם היה מצוי תחת מעקב רפואי ממושך.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבע כי נגרמה לתובע נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 21.3%, על פי הפירוט שלהלן:

• 8% בגין קטיעת גליל מקורב אצבע 4 ביד ימין.

• 5% בגין קשיון נוח אצבע 3 ביד ימין.

• 10% בגין צלקות במרפק ובכף יד ימין.

   

  לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הועמדה נכותו המשוקללת של התובע על ידי המל"ל בשיעור כולל של 28%.