ת"א 4362-02 גול נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים ואח'

האם התקיימו במקרקעין מושא תובענה זו תנאי סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני, היינו, חזקה ועיבוד בפרק זמן רצוף של 15 שנה לפחות, המקנים לתובע זכות בעלות במקרקעין? זו השאלה המונחת לפנינו.

השתלשלות ההליכים

1. הורתו של תיק זה בתובענה שהוגשה על ידי התובע נגד הנתבעות בשנת 2002, למתן פסק דין הצהרתי בדבר היות התובע בעל זכויות במקרקעין בשטח של כ- 2,868 מ"ר, המצויים בין קואורדינטות רוחב 130970 - 130885 לקואורדינטות אורך 173805 - 173765 בשכונת ראס אל עמוד בירושלים (להלן: "המקרקעין"). כן עתר התובע לתשלום פיצויי הפקעה מאת הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. המקרקעין אינם מוסדרים ואינם רשומים.

2. ביום 14.9.03 נמחקה התובענה נגד הנתבעת 2 (להלן: "המדינה"). בקשת התובע למתן ארכה להגשת ערעור על החלטה זו נדחתה ביום 8.11.04.

3. ביום 4.3.04 נדחתה התביעה נגד הנתבעת על ידי בית משפט זה בפסק דינו של כב' השופט (תוארו אז) מ' רביד (להלן: "פסק הדין"). נפסק, כי המקרקעין הינם מסוג מירי, המהווים קניין מדינה, ועל מנת לזכות בהם יש להוכיח קיום התנאים הדרושים לתחולת סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני (להלן: "חוק הקרקעות"), תנאים שלא הוכחו על ידי התובע.

4. התובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון, ובדיון מיום 23.1.05 נקבע, בהסכמת הצדדים, כי הדיון בתיק יוחזר לבית משפט קמא "על מנת שהיועץ המשפטי לממשלה יצורף בו כנתבע נוסף וזאת נוכח השלכות הרוחב שיש להכרעה בתיק זה... וכן נוכח קביעתו של בית המשפט כי מדובר בקרקע מסוג מירי, מבלי שטענה כזו הועלתה על ידי המשיבה... הדיון מוחזר, אפוא, לבית משפט קמא על מנת שישלים את הדיון בסוגיות הדרושות הכרעה, לאחר שיצורף היועץ המשפטי לממשלה" (ע"א 4081/04 חסן אלג'ול נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (23.01.2005), כב' השופטת א' חיות).

5. ביום 15.1.09 ניתן פסק דין נוסף (כב' השופט (כתוארו אז) מ' רביד), בו נקבע כי לאור הסכמת בא כוח התובע כי מדובר בקרקע מסוג מירי, מתייתר הצורך לדון בשאלת סוג הקרקע, שלצורך הדיון בה הוחזר התיק. אשר לטענת התובע לתחולתו של סעיף 78 לחוק הקרקעות נקבע, כי מדובר בטענת "מקצה שיפורים" וכי דיון בטענה זו חורג מהמסגרת אותה התווה בית המשפט העליון לדיון לפניו. אשר על כן, דחה בית המשפט, בשנית, את התביעה.