ת"א 43451-07-15 בלאס נ' פישלר

כשבועיים לאחר שהוגשו סיכומי תשובה מטעם המשיבה בתום הליך ההוכחות, הוגשה בקשה "בהולה" מטעם המבקש למתן הוראה למשטרת ישראל, שכלל אינה צד להליך, להמציא לידי המבקש מסמך חיוני שהוסתר מעיניו על ידי המשיבה.

המבקש טען כי בעקבות חקירת בנו במשטרת ישראל, התברר לו על אודות מסמך שנשלח ע"י מר דין נצח פרי, אשר לטענת המבקש הוא מסמך חיוני לצורך חקר האמת במסגרת ההליך שלפניי ושלא ידע אודותיו במהלך ניהול ההליך.

עוד נטען כי המשיבה בעורמה, בחוסר תום לב ותוך עשיית שימוש לרעה בהליכי בית המשפט העלימה במתכוון מסמך זה מבית המשפט ומהמבקש.

ברם מתגובת המשיבה נמצא כי המסמך שלגביו נטען שהוסתר במתכוון ושכלל לא הובא לידיעתו של המבקש, צורף על ידי המבקש בעצמו לתצהיר עדות ראשית שהגיש לבית המשפט (כנספח להתנגדות לביצוע שטר שצורפה יחד עם התצהיר).

בתשובה לתגובת המשיבה חזר בו המבקש מטענותיו ואף אישר כי המסמך אכן מצוי ברשותו אולם בשל חילופי עורכי דין במשרד בא כוח המבקש נשמט מסמך זה בטעות מעיניו של ב"כ המבקש.

בעקבות זאת חזר בו המבקש מטענותיו לגבי הסתרת המסמך במתכוון וכעת נטען כי המשיבה התעלמה ממסמך זה בכתב התביעה ובתצהיריה למרות חשיבותו המכרעת של המסמך ועל כן עתר המבקש לזימון המשיבה לחקירה נוספת וכן לזימונו של חוקר משטרת ישראל שחקר את המשיבה, מתוך כוונה לעמת את העדים עם ה"ממצאים" שהתגלו למבקש.

המשיבה טענה כי מאחר שאין מדובר בראיה חדשה, אין כל מקום לפתיחת הליך ההוכחות מחדש לאחר שתם שלב הגשת הסיכומים והתיק בשל לשלב כתיבת פסק הדין, כמו כן נטען כי מאחר שמדובר בטעות של באי כוח המבקש אין במחדל זה כדי להצדיק ניהול הליך הוכחות פעם נוספת בגין המסמך דנן.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

אמנם, לבית המשפט מסור שיקול הדעת לאפשר המצאת ראיה חדשה לתיק גם בשלבים מתקדמים של בירור ההליך ולעיתים ייתכן כי גם בשלב הערעור תותר הגשת ראיות חדשות, אולם עסקינן במקרים שבהם מדובר בראיה חיונית לצורך ההכרעה בהליך ואשר לא הייתה מצויה בידי המבקש להגישה קודם לכן.