ה.א.ב.ה. נ' אסנת ואח'

לפניי בקשת התובעת, ילידת 1984 למנות לה מומחה בתחום האורתופדיה ומומחה בתחום הפסיכיאטריה בעקבות תאונת דרכים מיום 23.7.14 בה נפגעה כהולכת רגל בעת חציית כביש עת הייתה עם בנה הפעוט בעגלה. הנתבעת התנגדה למינוי המומחים.

לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי ובטענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, כדלקמן:

תחום האורתופדיה – ממקום התאונה פונתה התובעת לבי"ח והתלוננה על חבלה בראש וברגל. בבדיקה נמצא שטף דם בשוק ימין, היא טופלה ושוחררה לביתה. בהמשך תועדו תלונות התובעת על כאבים ברגל ימין ביום 25.7.14, ביום 27.7.14, ביום 30.7.14, ביום 14.8.14, ביום 28.12.14, ביום 15.10.15 וביום 12.11.15.

בדיקת US של קרסול ימין מיום 22.9.14 הדגימה טנוסנוויטיס בגיד T.P ובגידים פרונאליים והדגימה בליגמנטום ATFL "רצועה בלתי אחידה הכוללת בסמוך אליו מוקד ציסטי באורך 1.2 ס"מ היכול להתאים להצטברות מעטה של נוזל" וגיד אכילס "מעט בלתי אחיד ומעט מעובה". גם בדיקת US מיום 18.2.16 הדגימה כי גיד אכילס מעט מעובה בעל מרקם לא אחיד ובאספקט מידאלי של השוק הודגמו מספר ממצאים שיכולים להתאים להמטומה. תיעוד זה מהווה ראשית ראיה המצדיק מינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

פסיכיאטריה – בסמוך לאחר התאונה צוין במסמך מיום 25.7.14 כי התובעת מתלוננת שהיא לא ישנה בלילות עקב חרדה והיא לא מסוגלת לנהוג. בתיעוד הרפואי מיום 15.10.15 צוין כי התובעת סובלת מחרדות וחוסר שינה. גם בתיעוד הרפואי מיום 2.6.16 התלוננה התובעת על חוסר שינה, חרדות, בהלה, חלומות לא טובים והיא הופנתה לפסיכיאטר. ביום 27.6.16 פנתה התובעת לטיפול נפשי אצל ד"ר חמוטל שבתאי מבית חולים שלוותה. ד"ר שבתאי ציינה בסיכום: "אשה שנפגעה בתאונת דרכים כהולכת רגל, עם בנה הפעוט. במהלך התאונה חוותה חרדת מוות לגבי עצמה ולגבי בנה הקטן. פנתה בלחץ בן הזוג בגלל תסמיני Delayed PTSD שהחלו כעבור שנה לערך וכוללים הזכרויות בערות ובחלום באירוע בתדירות יומית. הימנעות מדיבור על האירוע ומעבר במקום בו נפגעה וכן שינה קטועה איריטביליות, בכי דיספוריה וקושי בסיטואציות רגשיות בשנה האחרונה". התובעת אובחנה כסובלת מ- "Delayed PTSD" והומלץ לה על טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי ייעודי לפוסט טראומה. אני סבורה כי די במסמכים אלה כדי להוות ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה בתחום הנפשי.

הלכה פסוקה כי על בימ"ש לנקוט בגישה מקילה בבחינת מסמכים המוגשים בתמיכה לבקשה למינוי מומחה רפואי (רע"א 44835-03-14 אפרתי שלמה נ' "הפול", פורסם ביום 30.4.14; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ). עוד נקבע, כי במקרה של ספק על בית המשפט למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות שכר טרחת המומחה, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה (כבוד השופט אליעזר ריבלין בספרו תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012), עמ' 651). לפיכך, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת, אני מורה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

כתב מינוי ישלח בנפרד.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ז, 14 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.