ת"א 43361-05-16 שרעבי נ' וקסמן ואח'

1.לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובות, והתשובה לתגובה של הנתבעת, וכן את כתב התביעה על נספחיו - לא מצאתי שקיימת הצדקה למתן פטור מאגרה.

2.על בית המשפט לבחון שני תנאים מצטברים, שרק בהתקיימם יהיה מקום לשקול את בקשת פטור, האחד - כי אין ביכולת המבקש לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, והשני - כי ההליך בגינו מתבקש הפטור מגלה עילה.

3.באשר ליכולת הכלכלית - מהמסמכים שצורפו עולה כי המבקשת מקבלת כספי פנסיה וקצבה מהמל"ל, אשר מזכים אותה מידי חודש בסכום לא מבוטל של כ- 5,000 ש"ח.

כך, מדפי חשבון המבקשת נראה שמידי חודש נמשך סכום של 2,500 ש"ח במזומן, אשר לא ברור מה טיבו, בשעה שההוצאות בעניין זה לא פורטו (ואף לא מצאתי התייחסות לסך של כ- 13,500 שהתקבל מחברת ביטוח כלל, ומה נעשה בסכום זה).

המבקשת אף לא פירטה באופן הנדרש אלו מאמצים עשתה כדי לקבל עזרה כספית למימון האגרה, ובין היתר מקרוביה.

תדפיסי תיקי ההוצאה לפועל שצירפה המבקשת אינם מלמדים על חוסר יכולת כלכלית, שכן חלק מהתיקים כבר נסגרו, ולגבי היתר לא ניתנה תמונה ברורה באשר למצב ההליכים בהם.

עוד אציין, כי המבקשת טענה שאינה מיוצגת על ידי עו"ד, אולם מבקשותיה ניכרות גם טענות משפטיות, והיה עליה להבהיר גם ענין זה בצורה טובה וממצה יותר.

צירוף כל האמור מעלה כי לא הוכח התנאי של העדר יכולת כלכלית – ודי בכך על

מנת לדחות הבקשה.

4. למרות האמור, אני רואה להתייחס בקצרה גם לעילת התביעה, כשמעמדות הצדדים ברור שכבר התנהל הליך הקשור לנכס נשוא התביעה, ואף עלו נושאים הקשורים בנתבעים, וראוי לבחון היטב ענין זה ואת השפעתו על עילת התביעה בהליך הנוכחי, טרם מתן הפטור .

ואוסיף, שלמרות שלא ניתן באופן גורף לשלול את כל טענותיה של התובעת באשר לתרמית הנטענת, הרי שראשי הנזק שנתבעו, ובעיקר אלו של עוגמת הנפש (סעיף 64 לתביעה ע"ס 1,600,00 ש"ח) הינם גבוהים במיוחד ואינם ראויים לפטור.