ת"א 43330-01-14 לדאני ואח' נ' מלכה ואח'

הנתבע רכש מהתובע מקרקעין. התשלום האחרון על חשבון התמורה לא הועבר במלואו לידי התובע, על רקע טענת הנתבע לפיה הוסכם בין הצדדים לעכב סכום של 300,000 ₪ לצורך הבטחת תשלום היטלי פיתוח שהתובע התחייב לשאת בהם במסגרת ההסכם. לימים, ובעקבות הליך בבית המשפט המחוזי, הסכים הנתבע להעביר את יתרת התמורה הנ"ל, וכן סכום נוסף בגין ריבית פיגורים, וזאת על מנת להשלים את העסקה ברישום, והכל תוך שמירה על טענותיו.

האם אי העברת החלק האחרון של יתרת התמורה, בסך 300,000 ₪, היוותה הפרה יסודית של הסכם המכר, באופן שמזכה את התובע בפיצוי מוסכם של 140,000 ₪?

האם צודק הנתבע בטענתו, לפיה החובה לשלם את היטלי הפיתוח, אשר בסופו של דבר שולמו על ידי הנתבע, הוטלה מלכתחילה על התובע, כך שדווקא התובע הוא זה שהפר את ההסכם, והוא זה שחייב להשיב לו את היטלי הפיתוח ואת הפרשי הריבית עליהם הוסכם בבית המשפט המחוזי, יחד עם פיצוי נוסף בגין נזקים שנגרמו עקב הפרת ההסכם?

מי למעשה הפר את הסכם המכר, בכל הנוגע לתשלום היטלי הפיתוח, האם התובע או שמא הנתבע?

אלה השאלות העומדות להכרעה בהליך זה, במסגרתו הוגשה תביעה ותביעה שכנגד.

רקע

1.התובע (להלן – "לדאני") היה הבעלים של מגרש מקרקעין בזכרון יעקב, לגביו נכרתה העסקה מושא התביעה. המגרש מצוי בבשכונת "נווה המעיין" בעיר.

מר אלברט מלכה (להלן – "מלכה"), הוא אביו של הנתבע, ומי שהיה הרוח החיה מהצד של הקונה, בהסכם שנכרת בין לדאני לנתבע.

הנתבע עצמו, חרף היותו צד להסכם ומי שנחשב לקונה של המגרש, סובל למרבה הצער מנכות, שלא אפשרה לו, מפאת מגבלות קוגניטיביות הכרוכות בה, להיות מעורב, הלכה למעשה, בכריתת ההסכם, ואף להיות מעורב בהליך שלפניי (במסגרתו הוא כלל לא העיד).

2.הן לדאני והן מלכה היו בעלי מגרשים בשכונה הנ"ל. לדאני היה הבעלים של המגרש מושא התביעה, ומלכה היה (וככל הנראה עודנו), בעלים של מגרש אחר בשכונה האמורה.

3.בעקבות תוכנית בניין ש/343 שיועדה לפיתוח תשתיות בשכונת נווה המעיין, הסמיכה המועצה המקומית זכרון יעקב בתחילת שנות האלפיים את "החברה הכלכלית לפיתוח זכרון יעקב" (להלן – "החברה הכלכלית"), לגבות היטלי ודמי פיתוח מבעלי מגרשים בשכונה (ראו תצהיר דן שניר, גזבר המועצה באותה עת).

בשלהי שנת 2000 או במהלך שנת 2001 הפנתה החברה הכלכלית מכתבים לבעלי מגרשים בשכונה, ביניהם לדאני ומלכה, בהם הזמינה אותם לחתום על הסכמי פיתוח, ופירטה את הסכום לתשלום בגין עבודות הפיתוח עבור כל מגרש.

במכתב שהופנה ללדאני (נושא תאריך 16.12.00, אך נרשם בו כי נמסר ללדאני ביום 6.6.01), צויין כי הסכום לתשלום עבור דמי הפיתוח במגרש מושא התביעה עומד על 45,114$ (דולר של ארה"ב). אין חולק כי לדאני לא שילם את הסכום האמור.