ת"א 43307-10-13 מגל נ' קוג'מן

לפניי תביעה לתשלום בגין שירותים שסיפק התובע לנתבע, וכן לסעד הצהרתי שלפיו הזכויות בתוכנה שפיתח התובע בעבור הנתבע – שייכות לתובע.

הנתבע, מר ניר קוג'מן, הינו בעליה של חברת "ניראל מערכות" המספקת, בין היתר, פתרונות מחשוב, תקשורת וחומרה לעסקים. בשנת 2004, פנה הנתבע לתובע, מר שרון מגל (להלן: "התובע"), העוסק בתכנון והטמעת מערכות מידע, וזאת לצורך כתיבת קוד לניהול מערכת גבייה (להלן: "המערכת" או "הקוד"), עבור לקוחתו של הנתבע, חברת ב.ד.מ בן-גל בע"מ (להלן: "הלקוחה") אשר בבעלותו של מר אודי בן-גל (להלן: "מר בן-גל"). לאחר כתיבת הקוד, אשר אין חולק כי עבורו שילם הנתבע לתובע מלוא הסכום שהוסכם בין השניים, החל התובע להעניק שירותי תמיכה למערכת, על פי דרישתו של הנתבע ושל לקוחתו, כששכרו של התובע עמד על 200 ₪ בתוספת מע"מ לשעת עבודה. הנתבע מאשר כי בתחילת שנת 2012, הצטבר כנגדו חוב לטובת התובע, בגין אי תשלום שעות עבודתו בסך 30,000 ₪.

טענות התובע

לטענת התובע, בשנת 2008 החל הנתבע לפגר בתשלומיו עבור עבודות התובע, כך שבסוף אותה שנה עמד החוב על סך 10,930 ₪. חוב זה הלך וגדל עם השנים, ובשנת 2012 עמד החוב על כ-40,000 ₪, וזאת בנוסף על חובות עבר נוספים שלא שולמו. בשלב זה, כך לטענת התובע, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הנתבע ייגבה מהלקוחה דמי שירות בהיקף של 40 שעות עבודה, כש-15 שעות מהם, ובסך כולל של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, ישולם לתובע בתמורה לעבודתו השוטפת, ואילו יתרת התקבול מהלקוחה, תשולם לתובע לצורך כיסוי חובו של הנתבע. לטענת התובע, למרות התחייבותו, נמנע הנתבע לצמצם חובו, שהגיע כבר לסכום העולה על 60,000 ₪. אשר על כן, בשנת 2013 הודיע התובע לנתבע כי הוא מפסיק ההתקשרות עמו, כשבמקביל פנה התובע למר בן-גל לידע אף אותו על כך.

לטענת התובע, חלק מסכום התביעה, בסך 26,238 ₪, נתמך בחשבוניות מס שהוציא התובע לנתבע וחלקו האחר, בסך 43,896 ₪ נוגע לעבודות שטרם הוצאו בגינן חשבוניות.

בנוסף לתביעה הכספית, דורש התובע מבית המשפט סעד שיצהיר כי התובע הינו הבעלים של הקוד, שכן הקוד מהווה יצירה של התובע, המוגנת מכוח חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"), וכמו כן בין הצדדים לא נכרת כל חוזה המעניק לתובע בעלות על הקוד.

טענות הנתבע

הנתבע העלה את טענות ההגנה כדלקמן:

• לטענת הנתבע, בשנים 2012 ו-2013 שילם הנתבע לתובע סכום של 27,000 ₪ שאותם יש להפחית מסכום החוב הנטען.

• לטענת הנתבע, בשנת 2012 התברר לנתבע כי משנת 2008 דיווח לו הנתבע על היקף שעות עבודה רחב בהרבה מהיקף עבודתו בפועל, כאשר בעבור פעולה פשוטה (להלן: "טעינת טנט"), הדורשת שניות אחדות, חייב התובע ב-3 שעות עבודה. לטענת הנתבע, לאחר חישוב שעות עבודת התובע בפועל, יש לקזז מסכום התביעה סכום של 31,388 ₪.

• הנתבע כופר בטענת התובע, לפיה נכרת בין הצדדים הסכם, על פיו יגבה התובע מהלקוחה תשלום חודשי כנגד 40 שעות עבודה, כשבפועל היקף עבודתו של התובע יהא 15 שעות בלבד. לטענת הנתבע מדובר בהונאת הלקוח ולכך לא הסכים הנתבע.