ת"א 43274-02-12 צפריר ואח' נ' אר.אי.בי ואח'

זוהי החלטה בבקשת הנתבעים להגיש תצהיר עדות ראשית נוסף.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, והגם שכמפורט להלן, לא נחה דעתי באשר לטעמי הגשת הבקשה להעיד את מר שנהב, בשיהוי כה רב, ובאשר לסיבה בגינה החליטו הנתבעים להעידו במועד זה, סבורני כי נכון להעתר לבקשה, ולאפשר העדת מר שנהב, כאשר תצהירו שצורף לבקשה ישמש תצהיר עדות ראשית.

זאת, באשר מדובר על פני הדברים בראיה רלוונטית, באשר טרם החלה חקירת עדי ההגנה, ובאשר סבורני כי על אף שחקירתו הנגדית של התובע בעיצומה, אין בהעדת מר שנהב לגרום נזק דיוני ממשי לתובע, כאשר ידועה העובדה שתצהיר העד הוגשה במהלך חקירת התובע, וכאשר שמורה לתובע הזכות לחקור את העד בחקירה נגדית, ויוכל כמובן לחקור את הנתבע מס' 7 על תצהירו שצורף לבקשה.

הבקשה מתקבלת אפוא.

מובן, כי ככל שעומדת או תעמוד לתובע, זכות להגיש ראיות הזמה נוכח עדות מר שנהב, רשאי הוא להגיש בקשה לעניין זה, ובלבד שהבקשה תוגש בהקדם, לאחר הוודע לו הצורך בהגשת ראיות ההזמה.

כמוזכר בפתח החלטה זו, לאחר קריאת תצהיר הנתבע מס' 7, סבורני כי אין בפי הנתבעים, הסבר מניח את הדעת, להמנעותם מהגשת תצהיר עדות ראשית של העד, יחד עם יתר תצהיריהם, בהנתן כי מר שנהב הינו קרוב משפחתם של הנתבעים מס' 3 - 7, וקרבתו למנוח, המתוארת בתצהירו, ידועה להם זה מכבר. אפשר כי לעניין זה עשויות להיות השלכות, לעניין מהימנות גרסתם, אך נראה כי ראוי ששאלות מהימנות אלה תבחנה, במסגרת פסה"ד, לאחר שמיעת כל הראיות, וסיכומי טענות הצדדים, ולא ראיתי מניעה מצד זה, להתיר הגשת התצהיר כעת.

גם שאלת ההוצאות, בגין הבקשה ובגין צירוף התצהיר הנוסף בעיתוי בו נעשה הדבר, ראוי שתבחן לאחר סיום המשפט, וככל הצורך יעשה הדבר בפסה"ד.

בשולי הדברים אוסיף - מדברי שני הצדדים עולה, כי הליך הגישור לא מוצה, בין בשל תקלה בתקשורת בין הצדדים, ובין בשל גישת מי מהצדדים ביחס להליך. נכון ע"כ לסברתי, כי הצדדים יבחנו בחיוב חזרה להליך הגישור, והשקעת המאמץ הנדרש בקידומו.