זוהר ואח' נ' אסף ואח'

מוכר לא גילה לרוכשים על בעיות והליכים קודמים ונוכחיים עם שכנה, לרבות טענות קודמות לפלישה קניינית של הנכס הנמכר. חובת תום לב במשא ומתן ובעת קיום חוזה ושאלת הנזקים הינה במוקד תיק זה.

מאחר ושכנה זו אינה צד להליך, אך נאמרו אמירות קשות על ידי כלל הצדדים בנוגע לאופייה, ומדוע אופי זה משליך על העסקה וחובת הגילוי, ואלה מצאו ביטוי גם במסגרת פסק הדין, מצאתי לנכון שלא לכלול את שמה במסגרת פסק הדין. לצורך כך, הושמטו שמות המשפחה של הצדדים, מספרי הליכים קודמים וכן כתובת הנכס על מנת למנוע אפשרות לזיהוי השכנה. בכך יש כדי לאזן בין זכות הצדדים ופומביות הדיון לבין זכות השכנה לפרטיות וצנעת הפרט, בפרט כשאינה בעלת דין ולא ניתנה לה אפשרות להגיב לטענות. ככל ונדרשת פסיקתא לחתימה, שתכלול את המידע הנדרש לצורך אכיפת פסק הדין, יוכלו הצדדים להגיש פסיקתא לחתימה וזו תינתן עם שמות הצדדים ולעיני הצדדים בלבד.

כללי וטענות הצדדים:

1. ביום 28.1.2015 הגישה שכנה של הנתבעים, הגרה בבית הצמוד לנכס נשוא התובענה, תביעה כנגד הנתבעים לפני המפקחת על המקרקעין בפתח תקווה (להלן: "התביעה הראשונה" או "ההליך הראשון"). תביעה זו נסגרה בשל העדר סמכות עניינית בהחלטה מיום 29.11.2015, ולאחר שהשכנה הודיעה על מחיקת התביעה, בטענה כי התובענה תועבר לדיון בבית משפט השלום.

2. כשנה וחצי לאחר מכן, ביום 16.2.2017 רכשו התובעים את הנכס מהנתבעים. לנכס הוקנתה בטאבו זיקת הנאה בשביל המוביל דרך מגרש בבעלות השכנה. משכך, הנכס נשוא התובענה ונכס השכנה קשורים קניינית זה בזה.

3. לאחר החתימה על הסכם הרכישה ובטרם המסירה ותשלום מלוא התשלומים על פי ההסכם, החלו התובעים לבצע עבודות שיפוץ בנכס, ברשות הנתבעים. בסמוך לאחר מכן הגישה השכנה בקשה לצו מניעה זמני כנגד הנתבעים, להפסקת עבודות השיפוץ (להלן: "התביעה הנוספת"). בעת הגשת התביעה וצו המניעה השכנה לא ידעה על רכישת הדירה על ידי התובעים, ולכן אלה לא צורפו בתחילה כנתבעים בתיק. בבקשה לצו המניעה טענה השכנה כנגד עבודות השיפוץ, בטענה כי הנתבעים השתלטו על רצועת השטח (זכות המעבר) שבמחלוקת, השייכת למבקשת על פי מדידות מטעמה, וכי כעת, באמצעות העבודות והשינויים הנרחבים ברצועת השטח, בהם הוחל באופן פתאומי ביום 7.8.2017, מקבעים הנתבעים עובדות בשטח. כך גם ציינה השכנה את הסרתו של שער הברזל ואת המחסן לגביהם העלתה השכנה טענות בהליך הראשון.

4. הנתבעים הגישו תגובתם לבית המשפט במסגרת התשובה לבקשה לצו המניעה הזמני ובו ציינו, בין היתר, כי: "נאלצו למכור את הנכס נשוא התובענה במחיר מופחת מערכו הריאלי של הנכס.. רק כדי לשים קץ לסבל המתמשך שגרמה המבקשת למשיבים 1-2 בהתנהגותה הקיצונית וחסרת התקדים במהלך השנים 2012-2016". במסגרת תגובתם הפנו הנתבעים את השכנה אל התובעים שלפניי כבעלי הדין הנכונים, שעה שאלו רכשו את הנכס.

5. לאור הבהרות אלה של הנתבעים, ביום 11.4.2017 הגישה השכנה כתב תביעה מתוקן, אשר צרף את התובעים כנתבעים נוספים בתיק. כך התובעים צורפו, עוד בטרם הסתיימה עסקת המכר והועברו מלוא התשלומים והרישום בטאבו, ביחד עם הנתבעים, מנהלים את התביעה כנגד השכנה, עד שבסופו של יום תביעתה נדחתה.

6. פסק דין ניתן ביום 18.7.21, קרי מעל 4 שנים מיום הגשת התביעה. ההליך נוהל במלואו, לרבות מינוי מומחים מטעם בית המשפט. מפסק הדין עולה כי התביעה הנוספת הינה בטענה לפלישה של בית הנתבעים (שנרכש על ידי התובעים) לשטח השכנה; שימוש שלא כדין בזכות המעבר; נזקי חשמל ורטיבות. התביעה הוגשה גם כנגד עוה"ד שייצג את השכנה וצדדי ג' מהם רכשה השכנה זכויותיה בנכס הגובל בנכס נשוא התביעה שלפניי. עו"ד זה סייע, על פי פסק הדין, גם להגיע להסכמות לביטול מכר זכות המעבר.

7. כלפי התובעים טענה השכנה כי היא מבקשת להסיר את כל יתרת השאריות והמתקנים ששירתו את השער שהותקן, ולהשיב את השטח והקירות למצבם כפי שהיו לפני התקנת השער, וכן לאסור על התובעים לעבור בשביל המעבר במכוניות אלא ברגל בלבד. טענותיה של השכנה נדחו כולם, הן כלפי התובעים והן כלפי יתר הצדדים.