ת"א 43178-06-15

לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

1. דין הבקשה להידחות.

2. מעיון בכתב התביעה עולה, כי עסקינן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי התובעים הם הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 9 בגוש 14178 הרשומים בלשכת רישום המקרקעין על שם המנוחה חביבה הארון עוצמאן עותמאן ז"ל (להלן: "המונחה חביבה") והמנוח אסחאק חסן עבד-אללה ז"ל (להלן: "המנוח אסחאק חסן"), וזאת בכפוף לקיזוז המקרקעין מחלקם של התובעים ביתרת עיזבון המנוחים.

3. על פי הנטען בכתב התביעה, יורשי המנוחה חביבה והמנוח אסחאק חסן הם המנוח מוחמד תאופיק אסחאק חסן ז"ל , המנוחה עאישה תאופיק חוטאג' ז"ל והמנוחה פאטמה אסחאק חסן אבזאח ז"ל (שלושתם יחד: "יורשי המנוחה חביבה והמנוח אסחאק חסן") אשר אף הם הלכו לעולמם, ויורשיהם הם התובעים והנתבעים, בהתאם לצווי ירושה שצורפו לכתב התביעה.

   עוד נטען בכתב התביעה, כי התובעים והנתבעים טרם הגיעו להסכמה ביניהם בעניין חלוקת הנכסים ביניהם, וכי כנראה יידרש להם עוד זמן רב להגיע להסכמה. לטענת התובעים מזה שנים רבות הם החזיקו במקרקעין, בנו עליהם מבנה של לול פטם ומנהלים את הלול על שמם. לטענתם הוגש נגדם בבית משפט השלום כתב אישום בו מיוחסות להם עבירות שימוש במקרקעין ללא היתר. התובעים טענו, כי עניין רישום הבעלות על המקרקעין הוא עניין מהותי להסרת המחדל בטרם הרשעתם וגזירת דינם, שכן לטענתם הסרת המחדל הנו במתן לגיטימציה למצב הבנייה הקיים על ידי הוועדה לתכנון ובנייה דבר המחייב בעלות על המקרקעין. משכך עתרו התובעים למתן סעד הצהרתי המצהיר, כי הם הבעלים של המקרקעין, בכפוף לקיזוז המקרקעין מחלקם בעיזבונות המנוחה חביבה והמנוח אסחאק חסן ויורשיהם.

4. בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, תשכ"ה 1965 (להלן: "חוק הירושה") עובר אמנם עזבונו של נפטר עם מותו ליורשיו, מכוח "עקרון הנפילה המידית", ואולם יש לקרוא סעיף זה יחד עם סעיף 107 לחוק הירושה, הקובע, כי יש לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים רק אחרי סילוקם של חובות העיזבון וכן מזונות. זכותו של יורש בנכס מסוים מתגבשת רק עם חלוקת נכסי העיזבון. עד לאותו זמן אין ליורש אלא חלק בכלל העיזבון ולא בנכס מסוים. פטירת המוריש, ואף צו ירושה אינם מקנים ליורשים זכויות בנכסים ספציפיים, וזכותו של יורש לגבי נכס מסוים מתגבשת רק לאחר שנכסי העזיבון חולקו בהתאם לחוק הירושה (ר' ע"א 513/82 עדנה רייזמן נ' גבריאלה וושצין ואח' פד"י לז(2), 813, 819). חלוקת העיזבון בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה תיעשה על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית משפט ובהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה. בית המשפט המוסמך לדון וליתן צווים באשר לחלוקת העיזבון הנו בית המשפט לענייני משפחה, וזאת מכוח סעיף 51(ג) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 וסעיף 1(6) (ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995.