ת"א 43176-11-13 סער ואח' נ' לב ואח'

ההחלטה מתייחסת למספר בקשות שהגישו הצדדים, והן יפורטו להלן (אף שלא כסדר הגשתן).

1.בטרם התייחסות לבקשות גופן, יש להעיר כי הצדדים אינם מקפידים להגיש את התגובות או את התשובות לתגובות במסגרת הבקשות עצמן, וכתוצאה מכך נוצר קושי רב בשיוך התגובה לבקשה, דבר הגוזל זמן רב. הצדדים מתבקשים להקפיד בדבר, לסרוק כל תגובה לבקשה הרלוונטית ולציין בכותרת למסמך את מספר הבקשה אליה הוא מתייחס.

2.אלו הבקשות הטעונות הכרעה:

2.1. בקשת התובעים לדחיית טענות ההגנה על הסף מחמת השתק פלוגתא או מעשה בית דין (בקשה מס' 18).

2.2.בקשת התובעים לאורכה למתן תשובות לשאלון, עד לאחר הכרעה בבקשה הנ"ל (בקשה מס' 20).

2.3. בקשה נוספת של התובעים לדחיית טענות הגנה נוספות על הסף בשל השתק נוסף (בקשה מס' 25).

2.4.בקשת התובעים למחיקת כתב ההגנה בשל הסתרת הסכם שכירות על ידי הנתבעים (בקשה מס' 23).

2.5.בקשת הנתבעים לחייב את התובעת 1 לפנות לרשויות המדינה ולהורות להן להמציא לנתבעים מסמכים שונים (בקשה מס' 10, בנוסחה המתוקן).

3.הצדדים הם בעלים במשותף בקרקע ברחוב אהרונסון 14 תל אביב ("המקרקעין"), על חלק מהמקרקעין בנוי מבנה ("המבנה"). התביעה דנן היא תביעה כספית לתשלום חלקם של התובעים בדמי השכירות המשולמים על שכירות המבנה. יש לציין כי הליך זה הוא המשכו של הליך קודם בו נטלו חלק רק התובעים 2 – 3 והנתבעים, ובו הגישו התובעים 2 – 3 בתביעה דנן תביעה כספית נגד הנתבעים בתביעה דנן, בגין חובות נטענים במספר נכסים משותפים, ביניהם המקרקעין הנדונים (ת.א. 26105/08; "ההליך הקודם"). על פסק הדין שניתן בהליך הקודם הוגשו שני ערעורים, שניהם נדחו ופסק הדין הפך חלוט. הליך רלוונטי נוסף שהתקיים בין התובעים 2 - 3 לנתבעים הוא תביעה שהגישו הנתבעים בתביעה זו נגד התובעים 2- 3 לתשלום כספים בגין שיפוצים שבוצעו במבנה (ת.א. 42088/08; "תביעת השיפוץ"). תביעת השיפוץ נדחתה בהסכמה. עוד יש לציין כי התובעת 1 היא אמו של התובע 2, כי בבעלותם המשותפת של הצדדים או חלק מהם עוד מספר נכסים, וכי בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים רבים נוספים.

4.בתביעה זו מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם דמי שכירות ראויים בגין השכרת המבנה, וזאת למשך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.

לטענת התובעים הם בעלי 75% מהמקרקעין, בהתאם לכך, וכפי שגם נקבע בהליך הקודם, הם גם הבעלים של 75% מהזכויות במבנה, והם זכאים לקבלת 75% מדמי השכירות המשולמים. התובעים טוענים שהנתבעים אינם מוסרים דיווחי אמת ביחס לדמי השכירות שהם גובים, במסגרת ההליך הקודם הוסתרו על ידם מסמכים, ולאור זאת , יש לחשב את שיעור דמי השכירות לפי דמי שכירות ראויים ולא לפי דמי השכירות שנגבים בפועל.

התביעה מתייחסת בחלקה גם לתקופות שנתבעו בהליך הקודם, אך לטענת התובעים, לאחר שהתברר שבמסגרת ההליך הקודם העלימו הנתבעים מסמכים, אין מניעה לשוב ולתבוע תשלומים גם בגין תקופות אלו.