ת"א 43175-06-11 חמודה נ' מקומית מקומיות בועיינה-נוג'יידאת ואח'

לפניי, הפעם, תביעה לפיצוי נזקי גוף, על-פי דיני הנזיקין הכלליים.

טענות התובעת

1.התובעת ילידת 18.1.1970, תושבת כפר בועיינה-נוג'ידאת טוענת, כי ביום 13.4.2010 נפגעה בתאונה שארעה עקב מפגע בטיחותי שהיה ברחוב ציבורי, הנמצא בתחום שיפוטה של הנתבעת 1, ונגרמו לה נזקי גוף. (להלן: "התאונה").

2.בכתב התביעה המתוקן, תיארה התובעת את התאונה, נסיבותיה וסיבותיה כדלקמן:

"ביום 13.4.2010 עת חזרה התובעת מבית קרובי משפחה החליקה כתוצאה מנשירתם [כך במקור!!-ש.ס.] של גרגרי אבנים קשים [כך במקור-ש.ס], נפלה ונחבלה במרפק הימני וכן בראש ובצוואר ואף נגרם לה שבר בראשה. הגרגרים הקשים מילאו את הרחוב שעברה בו"

(כתב התביעה המתוקן, סעיף 5).

3.לאחר התאונה, הובהלה התובעת לבית-חולים פוריה (להלן: "בית-החולים"). היא נבדקה בחדר מיון ואובחן אצלה שבר בראש הרדיוס 1 לפי Mason. טופלה באופן שמרני בסד גבס, ושוחררה לביתה להמשך מעקב וטיפול רפואי. לאחר הורדת הגבס ,היא עברה סידרת טיפולים פיזיותרפיים.

4.אליבא דתובעת, הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") אחראית לתאונה ולנזקים הנתבעים. היא מבססת עילת תביעתה על שתי עוולות: האחת, הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח – 1968 (להלן: "הפקודה"), והשנייה, הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודה ,והכל כמפורט בסעיף 14 לכתב התביעה המתוקן.

5.וכן, טוענת התובעת, כי הנתבעת 2 ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח אחריות, לפי פוליסה שהונפקה כדין, ועל הנתבעת 2 לשפות בשל חבות כספית שהנתבעת 1 (המבוטחת) עשויה להיות חייבת בה לתובעת.