ת"א 43149-07-11 אזדהר נג'אר נ' עאדל אבו מיזר

לפניי בקשה נוספת וחוזרת לחילוט ערבון, שהגישה המבקשת לאחר שבקשה קודמת שהגישה באותו עניין נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 2.11.14.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שהובאו בהרחבה בכתבי טענותיהם, דעתי היא שדין בקשה זו להידחות.

כלל ידוע הוא שהחלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה. בענייננו, מדובר בהחלטה בבקשה לחילוט ערבון שניתנת אמנם לאחר מתן פסק הדין, אך באופייה היא החלטת ביניים אשר איננה יוצרת מעשה בית דין. החלטת ביניים ניתנת לביטול לא על דרך של ערעור בלבד, אלא על ידי בית המשפט שנתן את אותה החלטה, אם חל שינוי בנסיבות אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית. אולם אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט שנתן החלטה מוטעית. במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד אם מדובר בבקשות חוזרות (ר' לעניין זה ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505 וכן י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 774).

בענייננו לא חל כל שינוי נסיבות מאז ניתנה ההחלטה הקודמת. המבקשת הגישה בקשה דומה לזו שנדחתה, אך הפעם ביקשה לתקן מחדליה ולהוסיף ראיות שלא הוצגו על ידה בבקשתה הקודמת. משלא חל כל שינוי נסיבות מאז מתן ההחלטה הקודמת וכאשר בקשה זו הינה כל כולה "מקצה שיפורים", אין מקום שבית המשפט יידרש לעניין בשנית ודינה של הבקשה להידחות.

אוסיף ואציין, כי בהחלטתי מיום 2.11.14 קבעתי כי השבת הערבון למשיב תעוכב למשך 14 יום על מנת לאפשר למבקשת להגיש כל בקשה שתמצא מתאימה, אם בקשה לעיקול הכספים או כל בקשה אחרת, במסגרת ההליך האחר המתנהל בין הצדדים, בגדרו נתבע המשיב בגין הנזקים להם טוענת המבקשת. נוכח סכומו הגבוה של הערבון, וכאשר ממילא מתנהלים הליכים בגדרם תתבררנה הטענות לעניין הנזקים ושיעורם, יתכן כי זוהי אף הדרך הראויה אותה יש לנקוט.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

סכום הערבון יוותר בקופת בית המשפט עד ליום 23.11.14, ולאחר מועד זה יושב למשיב בכפוף לכל דין.