ת"א 43058-07-15 עירית כפר סבא נ' אוסטרובסקי ת"א 3736-01-16 יהודה בן חמו נ' אוסטרובסקי

1.בקשה לאיחוד הדיונים בת.א. 43058-07-15 ובת.א. 3736-01-16, המתנהלים שניהם בפניי.

2.עיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה.

3.המשיבה 1 הגישה ביום 21/7/15 תביעה כספית כנגד המבקש לסך של 500,000 ₪, בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965. נושא התביעה הוא פרסומים המיוחסים למבקש בין השנים 2011 -2014 בדבר פעילות לקויה ואף מושחתת של המשיבה 1 ושל המשיב 2 העומד בראשה.

4.המשיב 2 הגיש ביום 4/1/16 תביעה כספית כנגד המבקש לסך של 500,000 ₪, בעילות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981. נושא התביעה הוא פרסומים המיוחסים למבקש בדבר פעילות לקויה ואף מושחתת של המשיב 2.

5.תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כך:

"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".

6.לפי גישת הפסיקה, מונחים שני רציונלים בבסיס הסמכות הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט - הצורך לחסוך בזמן התדיינות יקר ובהוצאות הכרוכות וכן מניעת תוצאה אפשרית של החלטות סותרות.

יודגש כי אין צורך שתתקיים זהות מלאה בין בעלי הדין ואין צורך בזהות מלאה בכל השאלות על מנת שבית המשפט יוכל להורות על איחוד הדיון, שהרי, על פי לשון התקנה, די שמדובר בשאלות דומות:

"המטרה העיקרית של איחוד עניינים היא לחסוך בזמן ובהוצאות, ועל כן יינתן צו איחוד רק כאשר יהיה זה נוח ויעל שהעניינים אכן יתבררו בעת ובעונה אחת, וכאשר אין להצדיק בירור חוזר ונשנה של אותה סוגיה עצמה בפני שופטים שונים. המבחן הוא מבחן הנוחות והיעילות בניהול הדיון ומניעת הסתבכותו והשהייתו" (ד"ר א. וינוגרד, תקנות סדרי הדין, מהדורה 4, כרך 2, עמ' 710).