ת"א 42945-04-16 שמן נ' חזי ואח'

בפני בקשה ליתן צו מניעה זמני, ולפי ימנעו המשיבים מלבצע דיספוזיציה בזכויותיהם ו/או בחובותיהם, מכל סוג שהוא, בבית הכנסת המצוי בגוש 2460 חלקה 60 (להלן – "בית הכנסת"), וכן להימנע מליתן זכות שימוש ו/או מלהשכיר ו/או לאפשר שימוש מכל סוג שהוא בבית הכנסת ו/או במטלטלין המצויים בו.

לטענת המבקש, המשיבים חברו יחדיו על מנת לסכל הליך זה וריקונו מן התוכן באמצעות הליך של בוררות אותו הם מנהלים בינם לבין עצמם. לטענתו, בעצם ניהול הליך הבוררות מבקשים המשיבים לעקוף את החלטת בית משפט זה שלא לדחות את התביעה על הסף.

דין הבקשה להידחות.

המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיבים, ובה הוא עותר לחייבם באופן אישי בתשלום דמי שימוש בגין חלקו של התובע בבית הכנסת ובציוד המצוי בו ובכלל זה ספרי קודש.

מכאן שלצורך בקשה זו על המבקש להראות ברמה הלכאורית, כי יש לו זכויות בגינן הוגשה התביעה לתשלום דמי שימוש ראויים, וכי מהלכים שמבצעים המשיבים עלולים לסכל את ביצוע פסק הדין ככל שהמבקש יזכה בתביעתו.

לא עלה בידי המבקש לעמוד באף לא אחד מן התנאים הנ"ל.

לצורך בקשה זו המבקש לא הראה מהו מקור זכותו לקבלת דמי שימוש באופן אישי בגין השימוש בבית הכנסת ובציוד המצוי בו. יתרה מכך, לא עלה בידי המבקש להראות מדוע יש לחייב את המשיבים באופן אישי בגין השימוש הנטען, וזאת כאשר אין חולק שבבית הכנסת עושים שימוש גם אחרים.

אין חולק, כי הקצאת קרקע לבית כנסת ניתנת על דרך הכלל לעמותות ולא באופן אישי. יתרה מכך, הקצאת הקרקע נעשית על דרך הכלל ללא תמורה או בדמי שימוש סימליים המשולמים לבעל הקרקע (הרשות המקומית או המדינה). מכאן שהמבקש לא הוכיח בשלב הזה את זכותו לקבל דמי שימוש ראויים בגין השימוש במבנה בית הכנסת, ואת חובתם של המשיבים לשאת בתשלומים אלה באופן אישי.

אשר לציוד המצוי בבית הכנסת, אין בפי המבקש טענה, כי הוא עצמו רכש את הציוד המצוי בבית הכנסת, וממילא אין הוא מבסס ברמה הלכאורית זכאות לקבלת דמי שימוש.