ת"א 42930-07-15 כהנא ואח' נ' ארגוב פישפאן

זו תביעה לפס"ד הצהרתי, לפיו התובעות מבקשות ליתן סעד הצהרתי לפיו זכאיות לתשלום פיצוי מן הנתבעת בגין פגיעתה האנושה בקיומן הכלכלי בהווה ובעתיד. וכאשר בסמוך להגשת התביעה , הנתבעת נדרשה לשלם לתובעות סך של 2,500,000 ₪ .

לטענת התובעות , בתמצית, הינן בעלות מניות בחברת צל ארזים, שהפעילה בית מרחקת הומיאופתי.

הנתבעת ייצגה את הגב' מרי בן שמעון, אשר שימשה בתפקיד רוקחת אחראית בבית המרקחת.

התובעות טוענות כי הנתבעת בהתנהלותה הנפשעת, הרשלנית, בחוסר גילוי, במשלוח הודעות ההתפטרות של מרשתה לרוקח המחוזי, ללא התראה ומאחורי גבן של התובעות, גרמה לסגירת בית המרקחת, במחי יד, ולגדיעת מקור פרנסת התובעות במשך שנים.

הנתבעת מבקשת סילוק על הסף של התביעה, והוגשו בעניין תגובה תשובה ותגובה לתשובה מטעם התובעות.

בתמצית, הנתבעת טוענת שמדובר בתובענה שמטרתה להלך אימים עליה רק מהטעם שייצגה צד נגדי לסכסוך משפטי. לטענתה התביעה הוגשה על ידי התובעות, משום שנחסמה הדרך המשפטית בפניהן, לתבוע את נזקיהן מלקוחתה, מרשתה של הנתבעת. מדובר בשימוש לרעה בהליכים משפטיים.

בנוסף, התובעות הגישו שתי תלונות שונות נגד הנתבעת ללשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין לאחר עיון בתלונות החליטה לגנוזן.

ככלל טוענת הנתבעת כי אין מקום לתביעת עו"ד שפועל לעניין מרשו ואינו צד לסכסוך.

לגופו, טענת הנתבעת היא כי אותם הליכים משפטיים שהתנהלו בין התובעות מול לקוחתה של הנתבעת הסתיימו בהסכם פשרה שקיבל תוקף פס"ד, במסגרתו ויתרו התובעות על כל טענה נגד הלקוחה או מי מטעמה, לרבות הנתבעת. קרי, התובעות מנועות מהגשת תביעה זו עקב קיומו של מעשה בית דין, והשתק החוסם תביעות נוספות בעניין. נטען כי בגין אותו פס"ד נפתח תיק הוצל"פ ע"י הלקוחה כנגד התובעות, ולא שולם בו דבר.

בדיון חזר כל צד על טענותיו המפורטות שבכתובים, ומפנה למסמכים שצורפו. ב"כ הנתבעת מפנה לפקודת הרוקחים סעיף 11 , לפיו לא ישמש אדם רוקח אחראי, אלא לבית מרקחת אחד, ובהקשר של לקוחתה של הנתבעת. התובעות טוענות כי מכתב הנתבעת מיום 22.3.11, גרם להרס העסק אותו טיפחו שנים ארוכות, והציג מצג שקרי, תוך השפלת הנוגעים בדבר. לעניין ההשתק נטען שהסדר הפשרה בביה"ד לעבודה בין התובעות ללקוחת הנתבעת, אינו חל על הנתבעת, וכן לשיטתן החלטה שניתנה בתיק 10444-04-12 , מלמדת שאין ממש בטענת הנתבעת הן כאן, והן בהוצל"פ.