ת"א 42926-10-12 יונס אבו גויעד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

האם האירוע בו נפגע התובע בא בגדר תאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975? זוהי השאלה העומדת לדיון.

התובע, יליד 1978, נפגע בראשו ובפניו בתאונה שארעה ביום 30.10.11 במהלך עבודתו בהתקנת קו צינור נפט. התאונה ארעה בעת שמתקן עשוי מתכת במשקל של כ-70 ק"ג, המכונה "אוכף" (להלן: "האוכף") נפל על התובע לאחר שהועמס על משאית. תביעתו של התובע הוגשה כנגד הנתבעת 1, מבטחת המשאית; הנתבע 2, נהג המשאית ובעליה; הנתבעת 3, מעסיקתו של התובע; והנתבעת 4, מבטחת המעסיקה בפוליסת ביטוח מעבידים. התובע טען בכתב תביעתו כי האירוע בו הוא נפגע מהווה תאונת דרכים, ואולם מאחר והנתבעת 1 הכחישה חבותה וטענה כי אין המדובר בתאונת דרכים, הוגשה התביעה גם כנגד הנתבעות 3 ו-4 בעילה חלופית על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

נוכח המחלוקת בין הצדדים לעניין סיווג התאונה, ובשל ההשלכות שיש להכרעה בשאלה זו על אופן ניהול המשך ההליך ועל דרך הוכחת הנזק, נקבע כי בשלב ראשון תידון השאלה הנוגעת לסיווג התאונה, האם תאונת דרכים אם לאו.

נסיבות התאונה

יש להקדים ולומר כי לרגע התאונה עצמו לא היו עדי ראייה, ואף התובע עצמו לא ידע לומר מה גרם לנפילת האוכף מהמשאית.

על אופן ביצוע העבודה בשטח ומאורעות אותו היום למדנו מעדותם של התובע ושל הנתבע 2, נהג המשאית מר אייל שחר (להלן: "אייל" או "הנהג"). על פי העדויות, הנתבעת 4, ס.א.ן צנרת ותשתיות בע"מ, שימשה כקבלן מבצע של פרויקט שיפוץ קו צינור הנפט אילת אשקלון. במועד התאונה נהג אייל במשאית וסיפק, באמצעות המשאית והמנוף המותקן עליה, שירותי העמסה והובלה של ציוד ומשא עבור הנתבעת 4. הפעלת המנוף נעשית באמצעות סטיקים המצויים מחוץ למשאית, בצדה השמאלי קדמי, סמוך לחלק האחורי של תא הנהג (ר' תרשימים נ/1, ת/1). על פי תיאורו של אייל, הקו מורכב מצינור שמונח על הקרקע, אשר נתמך בעת השיפוץ על ידי מתקנים עשויים מתכת, הדומים בצורתם לאוכף, במשקל של כ-70 ק"ג כל אחד. בסיום השיפוץ בנקודה מסויימת נאספו האוכפים והתמיכות על ידי מנוף המשאית, הועמסו על המשאית והועברו לנקודה הבאה. בכל נקודת עצירה הועמסו חבילות של תמיכות ואוכפים, כאשר חבילה אחת כוללת 4 תמיכות, פלטת מתכת ושני אוכפים. התמיכות והאוכפים נאספו מתוך התעלה והועמסו אלה על גבי אלה (כאשר האוכפים בראש החבילה) בעזרת המנוף. תפקידו של התובע היה לקשור את שרשראות המנוף לחבילת התמיכות והאוכפים כשהיא על הקרקע, על מנת לאפשר הרמתה על ידי המנוף. לאחר שהועמסה החבילה למשאית היה על התובע לשחרר את השרשראות על מנת לאפשר את המשך פעולתו של המנוף. החבילות הועמסו לחלק האחורי של משטח המשאית (ר' תצהירי הצדדים; פרוטוקול הדיון בעמ' 9-8 ובעמ' 21-20; ו-נ/1).