ת"א 4291-09 שץ נ' איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ

הרקע

1.עניינה של תובענה זו, שהוגשה בסדר דין מקוצר ביום 31.3.09, תשלום הפרשי תגמולי ביטוח מחמת הפרת חוזה ביטוח על ידי הנתבעת, בסירובה שלא כדין , לטענת התובע, לשלם את מלוא הנזק עקב אירוע ביטוחי של תאונת דרכים לרכבו של התובע, שהיה מבוטח אצל הנתבעת.

2.על פי כתב התביעה, התאונה אירעה ביום 24.6.08 עת נהגה ברכב בתו של התובע, הגב' מאיה וינטה (שץ) (להלן – מאיה), ילידת 1982, שבמועד התאונה הייתה בת 26 שנים ובעלת רישיון נהיגה משנת 2002, דהיינו, כטענת התובע , לא הייתה "נהגת חדשה" ואף לא "נהגת צעירה".

הרכב הוכרז כאובדן מוחלט ("טוטל לוס").

3.הואיל והנתבעת נאותה לשלם לתובע פיצוי בהפחתה של 40%, הקטנת חבות בשל נהג עיקרי שלא כאמור בפוליסה – הוגשה התביעה שלפנינו, על סכום של 61,392 ₪ אשר מורכב כדלקמן:

41,792 ₪ - הפסד הפרשי שווי הרכב (109,055 ₪ שווי בניכוי סך של 65,502 ₪ ששולם לתובע);

19,600 ₪ - הפרשים בשל רכב חלופי.

4.יצוין, כי ביום 8.6.09 התקבלה בקשת הנתבעת למחיקת הכותרת (בש"א 4824/09), והתביעה הועברה לסדר דין רגיל.

5.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות הואיל והתובע לא עמד בתנאי הפוליסה ובתנאי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן – החוק), בכך שהציג מצג לא נכון לגבי זהותו של הנהג העיקרי ברכב .

הנתבעת טוענת כי מסיבה זו זכאי התובע לתגמולי ביטוח מופחתים לפי סעיף 7 (ג) לחוק בשיעור יחסי, כיחס שבין דמי הביטוח שהיה אמור לשלם לפי המצב לאמיתו (דהיינו שהנהג העיקרי הוא בתו מאיה) , לבין דמי הביטוח ששילם בפועל על פי המצג שהציג לנתבעת (שהנהג העיקרי הוא התובע עצמו).